כימה
כִּימָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כימה |
| הגייה* | kima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ו־ם |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | |
- לשון המקרא צביר כוכבים הנמצא במזל שור, הנראה בעין בלתי מזויינת כשבעה כוכבים בלבד.
- ”עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ, הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק ח)
- ”עֹשֶׂה-עָשׁ כְּסִיל, וְכִימָה, וְחַדְרֵי תֵמָן.“ (איוב ט, פסוק ט)
- ”הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ.“ (איוב לח, פסוק לא)
גיזרון
עריכה- ע"פ ההשערה מקור התיבה מן מצרים הקדומה.[דרוש מקור]
- ארמית: כִּימְתָא, ܟܺܝܡܳܐ (כימא).
- ערבית: كَوْمَة (כַּוְמָה) – ערימה.
פרשנים מפרשים
עריכה- ”מאי כימה? אמר שמואל כמאה כוכבי. אמרי לה דמכנפי, ואמרי לה דמבדרן.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נח, עמוד ב)
