כימה
כִּימָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כימה |
הגייה* | kima |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־ו־ם |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות |
- לשון המקרא צביר כוכבים הנמצא במזל שור, הנראה בעין בלתי מזויינת כשבעה כוכבים בלבד.
- ”עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ, הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק ח)
- ”עֹשֶׂה-עָשׁ כְּסִיל, וְכִימָה, וְחַדְרֵי תֵמָן.“ (איוב ט, פסוק ט)
- ”הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ.“ (איוב לח, פסוק לא)
גיזרון
עריכה- ע"פ ההשערה מקור התיבה מן מצרים הקדומה.[דרוש מקור]
- ארמית: כִּימְתָא, ܟܺܝܡܳܐ (כימא).
- ערבית: كَوْمَة (כַּוְמָה) – ערימה.
פרשנים מפרשים
עריכה- ”מאי כימה? אמר שמואל כמאה כוכבי. אמרי לה דמכנפי, ואמרי לה דמבדרן.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נח, עמוד ב)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כימה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כימה |