כסמת

כֻּסֶּמֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוסמת
הגייה^*	kusemet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ס־ם
דרך תצורה	משקל קֻטֶּלֶת
נטיות	כֻּסֶּמֶת־; ר׳ כֻּסְּמִין

כוסמת – קטנית (1) בפריחתה

איור של כוסמין – דגן (2)

עברית חדשה _{(Fagopyrum esculentum)} צמח עשבוני חד שנתי שמקורו במזרח אסיה. כיום גידול הכוסמת מתרכז בעיקר בארצות הברית ובקנדה. הכוסמת המוכרת לנו נחשבת קטנית לענין חמץ בפסח, אך בהגדרתה הבוטנית אינה קטנית אלא שייכת למשפחת הארכובתיים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
לשון המקרא _{(Triticum Dicoccum)} חיטה דו־גרעינית תרבותית, אחת מחמשת מיני דגן.
- ”וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.“ (שמות ט, פסוק לב)
- ”הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק כה)
- ”וְאַתָּה קַח-לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד...“ (יחזקאל ד, פסוק ט)
- ”אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח, בַּחִטִּים, בַּשְּׂעוֹרִים, בַּכֻּסְּמִין וּבַשִּׁיפוֹן וּבְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה ה)
- ”שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת; רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָמַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ה, משנה ג)
- "פְּנִּינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה / גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת־שוּעָל חֲרֵדָה" ("ראי אדמה", שאול טשרניחובסקי)

גזרון

באוגריתית מצויה המילה 𐎋𐎒𐎎𐎎 (כסממ, כֻּסְמִם?) ברשימה הכוללת גם 𐎖𐎎𐎈 (קמח), 𐎌𐎓𐎗𐎎 (שערם) ו-𐎈𐎉𐎎 (חטם).^[1] באכדית מצויה מילה בעלת צליל דומה: kismu; פירושה אינו ודאי.^[^{דרוש מקור}^] הזיהוי המדויק של המין המוזכר במקורות העתיקים ככסמת או כסמין איננו ברור.
בשפה הדבורה מלשון חז"ל ואילך משמשת המילה בעיקר בריבוי.