יודעי חן

יוֹדְעֵי חֵן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יודעי ח"ן
הגייה*	yod'ey khen
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	י־ד־ע, ח־נ־ן
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. אנשים הבקיאים בדבר ומכירים אותו לפרטי־פרטיו, בעלי גישה לידע שאינו מצוי בציבור.

   • "ודקדק לומר חבל לרמוז ענין גדול אשר גילו יודעי חן כי כל נפש החיוני שבאדם יש לה חוט א' דבוק עם שורשה והוא יוצא מהנחירים ודבוק בשורשו למעלה ומשם יונקת הנפש לחיות" (ביאור:מ"ג דברים לב ט#כִּי חֵלֶק יְקֹוָק עַמּוֹ#מהי מהותו של עניין זה?#אור החיים)
   • "ולכן כדי לעשות לזה משכן ושכנתי בתוכם שהוא בחינת התפעלות אלקות הוא כמו ענין עליית העולמות הנ"ל, כידוע ליודעי חן." (חנה אריאל/נשא)
   • ”ואם יודעים אתם מה אמריקא? זה הוא עולם חדש לגמרי. רע-אמריקא; לא יודעי חן ולא אנשי טעם. תגרנות, תגרנות ותגרנות! כן נראה לכאורה.“ (מטיפוסי בית-המדרש, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ובאומה אחת בעצמה מדרגות-מדרגות, זו למעלה מזו: יש בעלי-חיים מיוחסים, מפונקים, יפים ושמנים, בטלנים ומלומדים, יודעי חן ודברי שחוק. וכנגדם יש הדיוטים מבני ההמון, רעבים, כחושים ומדולדלים, עמוסים ומסובלים ומושכים בעול.“ (ספר הבהמות, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
   • ”כל זה מן הדברים שנתגלו לנו לפי שבאו לידי פומבי, וכמה מעשׂים טובים כאלה נשארים "תחת הפּקק" ואינם גלויים וידועים רק ליודעי חן.“ (צלוחית של פלייטון, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• ע"פ מקרא: ”שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן - כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.“ (קהלת ט, פסוק יא)
• נהוג הכתיב יודעי ח"ן (ח"ן – חכמת הנסתר).

מילים נרדפות

• חכמים
• ידענים
• מלומדים
• פרופסורים

ניגודים

• אובדי עצות
• אספסוף
• הדיוטות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יודעי ח"ן