טְרִידַת רוּחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טרידת רוח
הגייה* tridat ruakh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ טְרִידוֹת רוּחַ
 
טרידת רוח
  1. (ימאות) הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בשל פעולת הרוח עליו.
    • רב החובל חישב את טרידת הרוח ושינה את הקורס בהתאם לכך.
    • מפרשיות המפליגות ברוחות קדמיות מורידות חרב כדי להקטין את טרידת הרוח.

גיזרון

עריכה
  • מן "טרידה".
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי הגלים והזרמים בים (תשל"ג), 1973; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה