יש להוסיף לדף זה את הערך: נִטְרָד (שם תואר).

נִטְרַד

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא נטרד
שורש וגזרה ט־ר־ד
בניין נִפְעַל
  1. לשון חז"ל סולק, גורש.
    • "אדם הראשון על מצוה קלה עובר ונטרד מתוך גן עדן. זו שהיא עבירה חמורה גילוי עריות על אחת כמה וכמה." (בראשית רבה פז ה)
    • "ר' שמעון בן מניסא אומ'. גנב אדם יכול שיחזיר גניבו. גזל יכול שיחזיר גזילו. בא על אשת איש ופסלה מתחת ידי בעלה. נטרד והלך לו מן העולם." (תוספתא/חגיגה/א)
  2. לשון חז"ל התערבב, התבלבל, הסתבך.
  3. היה עסוק ב־; היה טרוד ב־
  4. עברית חדשה (ימאות) נישא עם הרוח או הזרם; על ספינה: הוסטה ממסלולה לפי המצפן בשל זרם ים או רוח.
    • "השפל שלאחר הגאות מתחולל מהר מאוד בנהר הזה, והסירה שכמעט נסתרה בעשן באמצע הנהר, התחילה נטרדת לאחור, ירכתיה לפנים." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)

גיזרון

עריכה
 4. על יסוד "טרידה" (drift) במילוני האקדמיה ללשון העברית. פועל קרוב בערבית-طَرَدَ (הגייה: טָרָדָ) שפירושו: גירש, סילק.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: drift‏‏‏‏‏ (4)

ראו גם

עריכה