טמיון
טִמְיוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טמיון |
| הגייה* | timyon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־מ־ן |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ טִמְיוֹנוֹת |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון חז"ל אוצר המלך או המדינה.
- ”משל למדינה שהיתה חייבת ליפס למלך ושלח המלך גבאי טמיון לגבות“ (ויקרא רבה, פרשה יא, סימן ז)
- ”אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן“ (בבלי, מסכת סוכה – דף כט, עמוד ב)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: treasury