גַּנְזַךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גנזך
הגייה* ganzakh, מלרע [1]
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־נ־ז
דרך תצורה שאילה מלעז
נטיות נ"י: גַּנְזַךְ-, ר': גַּנְזַכִּים, נ"ר: גַּנְזַכֵּי-, כ': גַּנְזַכּוֹ, גַּנְזַכָּהּ, גַּנְזַכִּי; גַּנְזַכֵּיהֶם, גַּנְזַכֵּיכֶן, גַּנְזַכֵּינוּ, גַּנְזַכַּי
 
מסמכים ארוזים בגנזך
  1. מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַאֲגִירָה וּלְשִׁמּוּר שֶׁל מִסְמָכִים, תְּעוּדוֹת, טְפָסִים וּמִינֵי כְּתָבִים.
    • ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו...“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
    • "ברוכי מעלמות מִשמניך מוֹשְׁלֵי גַנְזַכֵּי מִכְמָנֶיךָ..." שלמה הבבלי, "אור ישע מאושרים"

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה מפרסית: گَنَج במשמעויות: אוצר, מחסן, חנות משם נגזרה מן סנסקריט גאנג'ה गञ्जा בהוראת טברנה, בקתה, וגם ככינוי להמפ (קנאביס) . הצירוף "בית־גנזים" שמקורו אף הוא ממילה פרסית זו ( בארמית: גִּנְזָא- אוצר, מטמון). הסיומת "ךְ" היא סיומת פרסית. כן משמש השם "גֶּנֶז" בקטעים עתירי מילים בפרסית במקרא: ”אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ג, פסוק ט), ושורשו כשורש השם גנזך.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. על אף שהשם נֶהְגֶּה במלרע, והטעם על האות זי"ן היא מנוקדת בפתח ולא בקמץ מחמת הידגשות הכ"ף בנטייה.


השורש גנז

השורש ג־נ־ז הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ג־נ־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּנַז גּוֹנֵז יִגְנֹז גְּנֹז לִגְנֹז
נִפְעַל נִגְנַז נִגְנָז יִגָּנֵז הִגָּנֵז לְהִגָּנֵז
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל