גנזך
גַּנְזַךְעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גנזך |
הגייה* | ganzakh, מלרע [1] |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־נ־ז |
דרך תצורה | שאילה מלעז |
נטיות | נ"י: גַּנְזַךְ-, ר': גַּנְזַכִּים, נ"ר: גַּנְזַכֵּי-, כ': גַּנְזַכּוֹ, גַּנְזַכָּהּ, גַּנְזַכִּי; גַּנְזַכֵּיהֶם, גַּנְזַכֵּיכֶן, גַּנְזַכֵּינוּ, גַּנְזַכַּי |
- מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַאֲגִירָה וּלְשִׁמּוּר שֶׁל מִסְמָכִים, תְּעוּדוֹת, טְפָסִים וּמִינֵי כְּתָבִים.
- ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו...“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
- "ברוכי מעלמות מִשמניך מוֹשְׁלֵי גַנְזַכֵּי מִכְמָנֶיךָ..." שלמה הבבלי, "אור ישע מאושרים"
גיזרוןעריכה
- מקור המילה מפרסית: گَنَج במשמעויות: אוצר, מחסן, חנות משם נגזרה מן סנסקריט גאנג'ה गञ्जा בהוראת טברנה, בקתה, וגם ככינוי להמפ (קנאביס) . הצירוף "בית־גנזים" שמקורו אף הוא ממילה פרסית זו ( בארמית: גִּנְזָא- אוצר, מטמון). הסיומת "ךְ" היא סיומת פרסית. כן משמש השם "גֶּנֶז" בקטעים עתירי מילים בפרסית במקרא: ”אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ג, פסוק ט), ושורשו כשורש השם גנזך.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אילון גלעד, "החיים הקצרים של המילה גַּנְזַךְ". הארץ, 30/01/2018
הערות שולייםעריכה
- ↑ על אף שהשם נֶהְגֶּה במלרע, והטעם על האות זי"ן היא מנוקדת בפתח ולא בקמץ מחמת הידגשות הכ"ף בנטייה.
השורש גנז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|