טוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טור
הגייה* tur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ טוּרִים
 
נשים עומדות בטור
  1. לשון המקרא פריטים המסודרים זה אחר זה בקו ישר.
    • ”וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד“ (שמות כח, פסוק יז)
    • ” וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק יג)
  2. עברית חדשה קטע כתוב בעיתון.

גיזרוןעריכה

  • מקראי. כנראה מן שורש קשור לטווח מסודר. המקביל בארמית מתייחס למרחב או זמן: טורא 'טווח של מרחב או זמן'[1], בערבית רק לזמן: ‫طَوْر‬ (טַוְר) 'שלב'.

מידע נוסףעריכה

  • בלשון חז"ל (ובארמית מקראית[2]) קיימת המילה לא קשורה טור\טורא במשמע הר (טורי אמנון): היא המקביל לעברית צור 'צוק, סלע' (חילוף אותיות צ↔ט בין עברית↔ארמית). עברית טורה 'צריח החומה' גם לא קשור, מצרפתית tour 'צריח'. גם לא קשור: המילה המקראית שוּר 'חומה' (ארמית שוּר), קשורה למילה שרשרת.[3] אבל כן קשורה למילה טירה 'טור של אבנים מסביב לעיר, חומה מסביב למושב' ומשם המושב המבוצר עצמו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  1. CAL.
  2. ”מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן“ (דניאל ב, פסוק מה) = "מהטוּר [=צור] נגזרה אבן'.
  3. מילון יסטרוב פה ופה ופה.