חרף נפשו
חֵרֵף נַפְשׁוֹ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרף נפשו |
| הגייה* | kheref nafsho |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | נ׳ חֵרְפָה נַפְשָׁהּ, ר׳ חֵרְפוּ נַפְשָׁם |
- סיכן את חייו ומת למען מטרה נעלה.
- ”זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.“ (שופטים ה, פסוק יח)
- "...וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְאַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל" (תפילת "יזכור" לחללי מערכות ישראל).
גזרון
עריכה- מקור הביטוי במקרא. תיבת חרף העברית נגזרה מערבית בהגיית: חרף خرف שם היא משמשת בהוראת: סנילי, מבולבל. על פי מילון אילון שנער خَرَف [שורש: خرف] שִׁטָּיוֹן, דֶּמֶנְצְיָה ועל פי פרופסור נסים דנה خرفان - סנילי.