בדמי ימיו

בִּדְמִי יָמָיו

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בדמי ימיו
הגייה^*	bidmi yamav
חלק דיבר	צרף
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ בִּדְמִי יְמֵיהֶם; נ׳ בִּדְמִי יָמֵיהַ, נ"ר בִּדְמִי יְמֵיהֶן

בְּאֶמְצַע יָמָיו, בְּאֶמְצַע חָיָיו, בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים.
- בן 30 היה במותו, נקטף בדמי ימיו. (מתוך הספד)
- ”מת השנה סופר צעיר בדמי ימיו זכריה פישמן ז"ל אשר יכול היה לעשות נפשות לסופרים העברים.“ (בועידת הסופרים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

מקור

לפי הפסוק ”אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי אֵלֵכָה, בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי:“ (ישעיהו לח, פסוק י)

לשורש ד־מ־ה ישנה משמעות של חורבן והרס, בעיקר במקרא, בקרבה לשורש ד־מ־ם. ראו למשל: ”נִדְמֹה נִדְמָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (הושע י, פסוק ט), ”כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה“ (ישעיהו טו, פסוק א), ”אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם“ (עובדיה א, פסוק ה) ועוד.

כך, מצודות דוד ומצודות ציון פירשו (בישעיה ל"ח י'): בדמי ימי = בהרס ימי, בכריתת ימי. לעומתם כתב המלבי"ם: "אני אמרתי בדמי ימי: המליצה תצייר את הזמן, הולך ומתנענע תמיד מעת הולד האדם עד מותו, שאז ידמו הימים וישתוקו מתנועתם" מלבי"ם על ישעיהו לח י. גם בפסוקים אחרים מעדיף המלבי"ם את הפירוש "נדמה"="שתק" על פני "נדמה"="נחרב".

מילים נרדפות

בדמי ימיו

בִּדְמִי יָמָיו

מקור

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

ראו גם