בערב ימיו
בַּעֲרֹב יָמָיו
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בערוב ימיו |
| הגייה* | baarov yamav |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ב |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ בַּעֲרֹב יְמֵיהֶם; נ׳ בַּעֲרֹב יָמֵיהַ; נ״ר בַּעֲרֹב יְמֵיהֶן |
- עברית חדשה בְּסוֹף יָמָיו, בְּסוֹף חָיָּיו, בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, לְעֵת זִקְנָה, בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן.
- „ואף-על-פי-כן עמד הגניוס העברי שוב בנסיון. אך עברה שעת חירום, והתחילה עבודת בנין ויצירה ביתר שאת וביתר עוז מבתחלה. והמורה הגדול זכה לראות בערוב ימיו נצחון חדש של הרוח. ביום כ"ה כסלו תרפ"ה נפתח על הר-הצופים בירושלים המכון למדעי היהדות, זה הגרעין והיסוד הראשון לאוניברסיטה העברית בירושלים” (אחד העם, משה גליקסון).
- „להזדקן בכבוד - זהו רצונו של כל אדם בערוב ימיו”, מתוך פרסומת לבית אבות.