חֲלוּדָה, חֲלֻדָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלודה
הגייה* khaluda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ל־ד
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ חֲלוּדוֹת
 
חלודה
  1. לשון המקרא שכבה פריכה ומתפוררת של סגסוגת ברזלית, שנוצרה מחמצון או עקב תרכובת עם אל־מתכת אחרת, כגון גפרית.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל, הגיזרון אינו וודאי:
    • אולי מן השורש ח-ל-ד שמשמעו 'חתר באדמה, חפר'[1], ארמית חליד 'מכוסה באדמה'[2], כי נראה כאילו המתכת התכסתה בשכבת אדמה. זהו השורש של חֹלֶד 'חֲפַרְפֶּרֶת'.
    • אולי[3] מן יוונית kelidos) κηλῖδος), צורת השייכות של κηλίς 'כתם, לכלוך'[4].

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חלודה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלודה
  1. אבן שושן ערך חלד
  2. מילון יסטרוב.
  3. לפי אבן שושן.
  4. מילון Perseus.