תוכן עניינים   

חֲזֶרֶת - חַזֶּרֶת

חֲזֶרֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזרת
הגייה* khazeret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות
 
שורש חזרת
  1. חזרת הגִנה, צמח תרבות רב-שנתי (Armoracia lapathifolia) ממשפחת המצליבים ששורשיו מעובים. מגדלים אותו להפקת התבלין החריף של שורשיו המגוררים.
    • ”וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת וּבָעֻלְשִׁין וּבַתַּמְכָא וּבַחַרְחֲבִינָא וּבַמָּרוֹר.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ב, משנה ו)
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יג במסכת פסחים. ”הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת; הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ג)

גיזרון

עריכה
  • יתכן מן אוגריתית חדרט ḥḏrṯ שימש כמרכיב בתרופה [1]. מושאלת לסורית בהגיית: חזוּר בַּרא ḥazuwr barā .
  • יהודי אירופה (שלא הכירו את החסה) הכירו בחזרת החריפה את המרור של סדר הפסח. אולם במקור, בלשון חז"ל, חזרת היא חסה, כנאמר בגמרא: ”חזרת חסא“ (בבלי, מסכת פסחיםדף לט, עמוד א). הסבר למהות השם 'חזרת' על פי שורש ח־ז־ר ניתן לדלות מגישת הרמב"ם האומרת שישנו מדרג של חשיבות הצמח הדרוש לקיום מצוות הפסח "חזרת, תמכא, חרחבינא, עולשין, מרור" ואם לא בנמצא הראשון (חזרת) אזי יחזור המאמין לירק השני במדרג (תמכא) וכולי...

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חזרת הגינה
  טקסונומיה בוויקימינים: Armoracia rusticana
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חזרת

סימוכין

עריכה
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 352 :ḥḏrṯ

חַזֶּרֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזרת
הגייה* khazeret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ חַזָּרוֹת
  1. מחלה וירלית המוכרת כמחלת ילדים קלה ומתבטאת בבלוטות רוק נפוחות, אצל מבוגרים עלולה להביא סיבוכים קשים.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

עריכה
  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. בנשימה אחת אחרי שחידש את נזלת הוא כותב כך:
לסקרופיל לא ידענו שם בספרות חכמת הרפואה שלנו. בערבית קראו לה דאא' אלח'נאזיר[1], לאמר מדוה החזירים, ולפי דעתנו היינו קוראים לה חַזֶּרֶת, ואף כי יש משמעות אחרת להמלה הזאת, אין חשש טעות בלשון עברית, כמו ביתר הלשונות. יש עוד להעיר על שמות אחרים ונשאיר זה לפעם אחרת.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: mumps‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חזרת (מחלה)

סמוכין

עריכה
  1. دَاء الْخَنَازِير (דָאאֶ אלְחַ'נָאזִיר)