חֲזִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזיר
הגייה* khazir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות נ׳ חֲזִירָה; ר׳ חֲזִירים, נ"ר חֲזִירוֹת
 
חזיר
  1. לשון המקרא בעל חיים מסדרת שסועי־הפרסה שאינו כשר למאכל, ובעל עור עבה המכוסה זיפים.
    • ”וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם“ (ויקרא יא, פסוק ז)
    • ”הַיּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד)
    • "ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים...ואילו היינו מגדלים חזירים למזון, היו נעשים השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכסא" (מורה נבוכים חלק ג מח)
    • החזיר אוכל הכול: צמחים, חרקים, תולעים ובשר שהוא מוצא כשהוא נובר בחוטמו המחודד באדמה.
  2. [כינוי גנאי] מי שמתנהג בגסות, לא מנומס; מי שאינו מתחשב באחרים; מטונף.
    • החזיר הזה אכל לבד את כל העוגה.

גיזרוןעריכה

  • אכדית: ḫuzīru; ארמית: חֲזִירָא; ערבית: خِنْزِير‎ (חִנְזִיר).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מדרש לקח טוב בפרשת שמיני מבאר כי חזיר נקרא כך משום שהוא מחזיר את כל גופו ואינו מחזיר את צווארו (עקיצה לכך שהוא זללן ומסורבל בשומן).
  • במדרש הגדול ויקרא יא ז : שאלו בני רומי את רבי מאיר למה חזיר נקרא כך וענה להם שהוא עתיד לחזור ולהיות כשר. והסבירו המפרשים שאין הכוונה שיהיה מותר לאכול חזיר רגיל כמו שהוא במצבו היום, אלא מדובר שלעתיד לבוא החזיר יוולד עם סימני כשרות שהם העלאת גרה והפרסת פרסה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חזיר
  ציטוטים בוויקיציטוט: חזיר
  טקסונומיה בוויקימינים: Sus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חזיר


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערהעריכה

  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.