חוטבי עצים ושואבי מים

חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם עריכה

  1. בעלי המעמד הנמוך בחברה, שתפקידם לשאת מבחינה כלכלית את בני המעמד הגבוה, ולבצע את העבודה הבזויה בעיניהם, שאינם חפצים לעשותה.
    • צעירי הליכוד שלחו מכתב מחאה ליו"ר המפלגה בו כתבו כי הם מסרבים להיות חוטבי העצים ושואבי המים, ודורשים שיריון ברשימה.
      (פנחס וולף, "צעירי הליכוד נגד בנימין נתניהו". ‏וואלה‏, 11/11/2008)
    • האם מפא"י נקטה מדיניות שייעדה את יוצאי ארצות האסלאם להיות חוטבי עצים ושואבי מים בשנותיה הראשונות של המדינה, ובכך תרמה במכוון ליצירת הפער העדתי בין אשכנזים למזרחים?
      (אורן דוד קלמן, "מנהיגים עולים: מפא"י והנהגת עיירות הפיתוח". ‏למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה‏, 04/2023)
    • הויכוח שמתעורר חדשות לבקרים על אחוז העובדים בקרב הציבור החרדי, ארגז הכלים שמוקנה בחינוך העצמאי, מספרם של חוטבי העצים ושואבי המים הנושאים על גבם את כולנו הגיע השבוע גם אלי, כאשר הצגתי שבדעת אפשר גם אחרת.
      (נילי דוידוביץ, "הדעה של דעת – עבודה לכולם?". ‏דעת – מרכז הייטק חרדי בלב תל אביב‏)

מקור עריכה

  • מקור הביטוי בתנ"ך: ”טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ; מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.“ (דברים כט, פסוק י)
  • הביטוי מופיע גם ביהושע ט, פסוקים כאכז, שם הוא מיוחס לתושבי גבעון, כעונש על שרימו אותם לכרות עמם ברית.

ביטויים קרובים עריכה

ניגודים עריכה