חוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים
עריכה
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חוטא ומחטיא על הרבים
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
צרף
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ט־א
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- אדם שלא רק שהוא מבצע עברות אלא גם גורם לשאר הציבור לבצע עברות.
- בהשראת הפסוק: "וְיִתֵּן, אֶת-יִשְׂרָאֵל – בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם, אֲשֶׁר חָטָא, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא, אֶת-יִשְׂרָאֵל." (מלכים א יד טז)
