חובב

חוֹבֵב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חובב
הגייה^*	khovev
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ב־ב
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ חוֹבֶבֶת, ר׳ חוֹבְבִים, נ"ר חוֹבְבוֹת

בעל חיבה או משיכה לדבר כלשהו.
- מורתי חובבת את השפה העברית, על שלל חוקיה ודקדוקיה.
- ליאור חובב טבע, ועל־כן מקפיד בכל שבת לצאת לטיול.
- "וְיוּכַל לְהַבְחִין כָּל בֶּן תֵּימָן / בֵּין פָלָאפֶל שֶׁל חוֹבֵב אוֹ שֶׁל אָמָּן." (וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל, מאת דן אלמגור)
- ”למרות שכילדה סבלה מאסתמה ואנמיה, החלה רדקליף לרוץ באופן רציני בגיל 7, כנראה בהשפעת אביה, רץ מרתון חובב בעצמו.“ (מתוך הערך פולה רדקליף בויקיפדיה)
עברית חדשה בצירופים שונים: העוסק בתחום מקצועי רק כתחביב.
- שמואל הוא טייס חובב, והוא שואף לקנות לעצמו מטוס קטן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

הפועל חבב, המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ“ (דברים לג, פסוק ג).
חֲבְּ ḥubb, בלשון ערבית מבודדת (חצרמותית) תיבת "חֲבְּ" מופיעה בהוראת נדן-אשה,פות. ובלשון שחרי מופיע הוא בצורת "חֵבְּ" ḥebb בהוראת נישק , חיבק . וכך יתכן, ניתן יהיה להבין את הביטוי ”לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲו‍ֹנִי“ (איוב לא, פסוק לג) ,חובי -חיק ^[1].
המילה הופיעה במילון מונחי ההתעמלות, תרצ"ז (1937).^[2]

↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ב‎' (תרצ"ו), "חֲבְּב" עמ'166
↑ מילון מונחי החינוך הגופני: התעמלות, תרצ"ז (הקדמה).

שם פרטי לזכר.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה...“ (במדבר י, פסוק כט)

כנראה שאין לסמכו לשם האכדי Khababa . קרובה יותר סמיכותו לשם בניב הערבי-צאפאי חבב בחי"ת רפה ואפשר לפרשו "חביב" או מלשון חבאב, בערבית: (حب) בהגיית: "חֲב" בהוראת: "לאהוב","להעניק תשומת לב". יתכן מתקשר לתיבה מערבית-קדומה: חיווא במשמעות "נחש", ארמית: חיואי . ^[1].

↑ עורך: בנימין מזר שם הספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג'. מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: מוסד ביאליק שנת ההוצאה: תשכ"ה - 1965 עמוד: 1