התפלש

הִתְפַּלֵּשׁ

נשכב והתהפך בתוך חומר מאוס -כעפר בוץ וכדו'- והתכסה בו. בדר"כ כאות אבל.
- ”בַּת עַמִּי חִגְרִי שָֹק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר“ (ירמיה ו, פסוק כו)
- ”הֵילִילוּ הָרוֹעִים וְזַעֲקוּ וְהִתְפַּלְשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן“ (ירמיה כה, פסוק לד)

בתקופות מאוחרות המילה מופיעה במשמעות שונה. כבפועל פָּלַשׁ
והנוגה אינו אור עצמי רק אור חוזר, כמ"ש בכ"מ, והאור החוזר התפלש עד החצר מן האור העצמי אשר בבית מלבי"ם (ביאור המילות) יחזקאל פרק י
כי מפני שכבר יש בין החצרות פתח אחד לפנים שנשתתפו והחצרות מתערבות בו ומתפלשות זו לזו חידושי הריטב"א מסכת עירובין דף כ עמוד א