התבוסס
הִתְבּוֹסֵס עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התבוסס |
שורש וגזרה | ב־ו־ס, גזרת נע"ו/י |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- הִתְפַּלֵּשׁ, הִתְגּוֹלֵל וְרָבַץ.
- ”וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט"ז, פסוק ו')
- ”וְאֵת כָּל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת-יְמֵי נְעוּרָיִךְ-בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית“ (יחזקאל ט"ז, פסוק כ"ב)
- "הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן" ("הקיץ גוע", חיים נחמן ביאליק)
גיזרון עריכה
- מקור הפועל הינו מן המקרא, שם מוזכר פעמיים, ובשתי הפעמים מוזכר בהקשר לדם.
- ”בּוֹשַׁסְכֶם עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא)יש המפרשים עפ"י שורש ב-ו-ס מיסוד תיבת התבוסס לעיל, לאמור: ”בֶּהתְּפלְשׁוּתכֵם והִתְּגולוּתכֵן עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר רֶפַאֶלִי תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא), ותולים זאת בתופעת ההיבדלות הלשונית שמקורה בהגיית השורקים היחודית (התחלפות: שׁ⇆שׂ) שבפי בני שבט הנביא עמוס, שבט אפרים [1].
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- פרסית: غلت بخورم
השורש בוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|