הִתְאַבֵּקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התאבק
שורש וגזרה א־ב־ק א, שלמים
בניין הִתְפַּעֵל
  1. צובר אבק
    • השטיח עמד בכניסה לבנין והתאבק כל כך, עד שצריך לחבוט בו.
  2. בהשאלה: נסרך אחרי מישהו מתוך התבטלות, כאילו שוכב באבק רגליו.
    • ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר – יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה ד)
  3. נלחם בשימוש בכח גופני בלבד, ללא כלי נשק.
    • המתחרים יתאבקו בסיגנון יווני־רומי.

גיזרוןעריכה

  • משורש אבק(1) (2).
  • (3) נמצא במקרא "וַיֵאָבֵק איש עִמּוֹ" (בראשית) יש אומרים שגם מאותו גזרון, שמעלים אבק ברגליהם. וי"א שמשורש 'אביק' (-מתחבר, מחבק) בארמית.

צירופיםעריכה

נגזריםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

השורש אבק א

השורש א־ב־ק א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

א־ב־ק א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָבַק אוֹבֵק יֶאֱבֹק אֲבֹק לֶאֱבֹק
נִפְעַל נֶאֱבַק נֶאֱבָק יֵאָבֵק הֵאָבֵק לְהֵאָבֵק
הִפְעִיל הֶאֱבִיק מַאֲבִיק יַאֲבִיק הַאֲבֵק לְהַאֲבִיק
הֻפְעַל הָאֳבַק מָאֳבָק יָאֳבַק -אין- -אין-
פִּעֵל אִבֵּק מְאַבֵּק יְאַבֵּק אַבֵּק לְאַבֵּק
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַבֵּק מִתְאַבֵּק יִתְאַבֵּק הִתְאַבֵּק לְהִתְאַבֵּק

הערותעריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

ראו גםעריכה

ראו גםעריכה