הִתְעַסֵּק גם הִתְעַשֵֹּק
עריכה
- לשון המקרא (בלויית עִם) רָב. בא בדין ודברים.
- ”וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.“ (בראשית כו, פסוק כ)
- עשה ופעל בעניין מסוים בתשומת לב ואכפתיות.
- ”מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ, בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ח, משנה ב)
- ”אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקֹעַ, אֲבָל מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמוֹדוּ; וְהַמִּתְעַסֵּק, לֹא יָצָא, וְהַשׁוֹמֵעַ מִין הַמִּתְעַסֵּק, לֹא יָצָא.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ד, משנה ח)
- ”יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, [...] מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסַּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה; מֹשֶׁה זָכָה בְעַצְמוֹת יוֹסֵף וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ“ (משנה, מסכת סוטה – פרק א, משנה ט)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ רָאָה בְּהֵמָה חַיָה וָעוֹף מִתְעַסְקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִלּוּ רָאָה בִּגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה.“ (משנה, מסכת זבים – פרק ב, משנה ב)
- ”זמן עצי הכהנים והעם בתשעה וטעונין לינה לא היו מתעסקין בהן כדרך שמתעסקין בבכורין“ (תוספתא, מסכת ביכורים – פרק ב, הלכה ט)
- השורש ע־ס־ק נוטה כפועל פעם אחת בלבד במקרא, בבניין זה ובשֹין שמאלית.
