הִתְמַכֵּר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התמכר
שורש וגזרה מ־כ־ר, גזרת השלמים
בניין הִתְפַּעֵל


  1. לשון המקרא ניסה למכור את עצמו.
    • ”וֶהֱשִׁיבְךָ יְהֹוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.“ (דברים כח, פסוק סח)
  2. בהשאלה: פיתח או הגביר את הצורך בדבר. הרגיל את עצמו להנאה עד שפיתח בה תלות.
    • ”וַיַּעֲבִירוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק יז)
    • הסיגריה הראשונה שלה הייתה מתוך לחץ חברתי, בשלב מסוים כבר התמכרה לעישון.
    • אהבתי כל כך את הקריאה בספריו, עד שממש התמכרתי לזה, מיהרתי לקנות את ספרו האחרון מייד כשיצא לאור.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית:
  1. sell out‏‏‏‏
  2. addicted‏‏‏‏ become

ראו גם עריכה


השורש מכר

השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

מ־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָכַר מוֹכֵר, מָכוּר יִמְכֹּר מְכֹר לִמְכֹּר
נִפְעַל נִמְכַּר נִמְכָּר יִמָּכֵר הִמָּכֵר לְהִמָּכֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִכֵּר מְמַכֵּר יְמַכֵּר מַכֵּר לְמַכֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַכֵּר מִתְמַכֵּר יִתְמַכֵּר הִתְמַכֵּר לְהִתְמַכֵּר