ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הרגיל
שורש וגזרה ר־ג־ל
בניין הִפְעִיל
עשה דבר בהתמדה , למען יצירת הרגל .
”אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד, וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה ח ) ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה יג ) ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ, וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה יב ) ”מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה מפני שהוא כשר והיא פסולה..דבר אחר זו הרגילה להנשא לו וזו הרגילה את עצמה שתנשא לו“ (תוספתא, מסכת יבמות – פרק ב, הלכה ) בשביל לתפוס תמונה טובה של ציפור צריך להרגיל אותה לנוכחות המצלמה.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הרגיל
שורש וגזרה ר־ג־ל
בניין הִפְעִיל
לשון חז"ל הפשיט בהמה מעורה דרך רגליה.
”הַמַּפְשִׁיט בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה, בַּדַּקָּה וּבַגַּסָּה, לְשָׁטִיחַ, כְּדֵי אֲחִיזָה. וּלְחֵמֶת, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הֶחָזֶה; הַמַּרְגִּיל , כֻּלּוֹ חִבּוּר לַטֻּמְאָה לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא; עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֵינוֹר חִבּוּר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כֻּלּוֹ.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ט, משנה ג ) ”אבל מרגילין ביום טוב ואין מרגילין בחול בבכור ובפסולי המוקדשין“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ב, הלכה ) "המפשיט בכור בעל מום הרי זה מותר להפשיטו באי זה דרך שירצה אם רצה להרגיל מרגיל וכן שאר פסולי המוקדשין אם רצה להפשיט מן הרגל מפשיט" (רמב"ם הלכות בכורות א יח ) הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
