הרביץ תורה

הִרְבִּיץ תּוֹרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הרביץ תורה
הגייה*	hirbits tora
חלק דיבר	פועל
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות	ר׳ הִרְבִּיצוּ תּוֹרָה

1. לשון חז"ל לימד תורה לרבים.

   • ”ויותר שהיה ר' יהודה אריה חכם הרביץ תורה כל ימי חייו והעמיד תלמידים הרבה ורבים השיב מעון בדרשותיו ויאריך ימים“ (סור מרע: ויכוח על משחק הקלפים, מאת יהודה אריה ממודנה, בפרויקט בן יהודה)
   • אני מברך אותך שתעלה במעלות החכמה והיראה ותהיה מרביץ תורה בישראל.

גיזרון

• לשון חז"ל גם רִבֵּץ תּוֹרָה רִבֵּץ והרביץ במשמעות הושיב לארץ, וגם הוריד ממעלה למטה. המשמעות או לשון הורדת והרעפת התורה, או לשון הושבת התלמידים.

נגזרות

• הרבצת תורה

ראו גם

• הרביץ תלמידים