הִפְטִירעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפטיר
שורש וגזרה פ־ט־ר
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא פתח את פיו לדבר הוציא מילים מפיו.
    • ”כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ“ (תהלים כב, פסוק ח).
  2. עשה מעשה של סיום עניין. או מיהר לסיים עניין.
  3. [הלכה] קרא את הפרק האחרון בקריאת התורה או קרא את ההפטרה.
  4. [עממי] אמר דברים כבדרך אגב (?)

גיזרוןעריכה

  • 1. שורש לא נפוץ במקרא. לפי פרשנות הוא לשון פתיחה (כמו פטר רחם) ו ”פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן“ (משלי יז, פסוק יד) לדעת הרד"ק לשון שילוח (פָּטַר (א)).
  • 2. קרוב אל נפטר. במשנה הנ"ל יש פרשנות נוספת כמו משמעות 1 המקראית כלומר אין אומרים אחר (אכילת) הפסח אַפִּיקוּ מַן -הוציאו מיני מתיקה.
  • 3. ממשמעות 2 בקריאה האחרונה מסתלקים -נפטרים מעסק הקריאה. ומכאן הפטרה ומפטיר

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • במדרש שכל טוב (פרשת בא) כתוב ששורש פטר משמעו הבקעת מחסום ,פתיחה, ויציאה. ומכאן פתיחת הפה לדבר. ומכאן גם סיום. ומכאן גם פטור מעונש.

ראו גםעריכה


השורש פטר

השורש פ־ט־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

פ־ט־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּטַר פּוֹטֵר יִפְטֹר או יִפְטַר פְּטֹר או פְּטַר לִפְטֹר
נִפְעַל נִפְטַר נִפְטָר יִפָּטֵר הִפָּטֵר לְהִפָּטֵר
הִפְעִיל הִפְטִיר מַפְטִיר יַפְטִיר הַפְטֵר לְהַפְטִיר
הֻפְעַל הֻפְטַר מֻפְטָר יֻפְטַר -אין- -אין-
פִּעֵל פִּטֵּר מְפַטֵּר יְפַטֵּר פַּטֵּר לְפַטֵּר
פֻּעַל פֻּטַּר מְפֻטָּר יְפֻטַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּטֵּר מִתְפַּטֵּר יִתְפַּטֵּר הִתְפַּטֵּר לְהִתְפַּטֵּר