גם הֶחְנִיף
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
החניף
|
| שורש וגזרה |
ח־נ־ף
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון המקרא (משוער) טימא. קלקל, השחית. נתן לשחיתות להתקיים.
- ”וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ“ (במדבר לה, פסוק לג).
- לשון המקרא נמנע מלמחות בעושה עוול. הצדיק מעשה שלא כשורה על מנת למצוא חן.
- ”וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ“ (דניאל יא, פסוק לב)
- {{צט/תנ"ך|כי החניף אליו בעיניו למצוא עוונו לשנוא תהלים|
- ”(זלגו עיניו דמעות..אמרו לו אחינו אתה) באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה, שהחניפו לו לאגריפס“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מא, עמוד ב)
- עברית חדשה החמיא שלא בכנות. ניסה למצוא חן כדי לקבל טובת הנאה.
- היית צריך לראות בהרצאה איך הוא החניף לראש הממשלה.
- שורש תנ"כי נפוץ. בתורה רק בפסוק לעיל.
- משמעות השורש לא מבוארת בתורה. במדרש נאמר ח.נ.ף - חוֹן אַף כלומר עשית חנינה במקום שאמור להיות כעס.
ערך בוויקיפדיה: חנופה