| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
דחליל
|
| הגייה* |
dakhlil
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ד־ח־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלִיל
|
| נטיות |
ר׳ דַּחְלִילִים
|
- עברית חדשה צורת אדם עשויה סמרטוטים, ענפים, בגדים ישנים, קש, ואשר מעמידים כדי להבריח את הציפורים שלא תזקנה לצמחים ולפרות.
- הן שרות ומנתרות בשביל / וחושבות הן שאני דחליל. (צפרים בראש, שמרית אור).
- אדם שמראהו מרושל, שבגדיו מרושלים, שמראהו אינו נעים.
- תשתוק שם דחליל ותפסיק לפטפט כאן! / ראשים של קופים, וכרובים על מקל! (אסור לקלל, יחיאל מוהר)
- משמעו של השורש הארמי ד־ח־ל קרוב לפחד ויראה, כמו בביטוי בדחילו ורחימו, שפירושו "ביראה ואהבה".
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: דחליל