לפי לשון חז"ל מארמית: ”דלא מתיי עורב טומאה... וסגיא בדחלולי בעלמא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כז, עמוד ב). דחלולי לשון יראה שעושים צורה של עץ ונראין כבני אדם ואין העוף רשאי לישאר שם[1].
משמעו של השורש הארמי ד־ח־ל קרוב לפחד ויראה, כמו בביטוי בדחילו ורחימו, שפירושו "ביראה ואהבה". דחל מתרגם את עברית יָרֵא בתרגום אונקלוס ברוב המקרים.[2]
ערך בוויקיפדיה: דחליל