ויקימילון

דבה

(הופנה מהדף דובה)

דִּבָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דיבה
הגייה* diba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ב־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ דִּבּוֹת; דִּבֵּת־, ר׳ דִּבּוֹת־
  1. דברי גנאי בלתי מבוססים.
    • ”וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם.“ (בראשית לז, פסוק ב)
    • התלמיד דיבר דברי דיבה כלפי מורו.

גיזרוןעריכה

  • מאכדית: dibbu – שמועה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

דֻּבָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דובה
הגייה* (1) duba

(2) duba

חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ב־ב
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נקבה מן דֹב
נטיות ר׳ דֻּבּוֹת;
  1. נקבת הדוב.
  2. [סלנג, כינוי גנאי] אישה בעלת עודף משקל, מסורבלת.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

1

2

מידע נוסףעריכה

  • צורה זו אינה קיימת במקרא. במקומה, מופיעה המילה דוב עם התאם נקבי.[1]

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. ↑ שתיים דובים שגיאה באתר האקדמיה ללשון העברית, אוגוסט 2013

דֶּבָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דבה
הגייה* deba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג, כינוי גנאי] אישה בעלת עודף משקל, מסורבלת.

גיזרוןעריכה

  • ככל הנראה וריאציה של "דובה" לעיל במשמעות זהה, אך בהגייה מלעילית. ייתכן שההגייה באה מערבית: دَابَّة (דַאבָּה) – בהמה. המילה נמצאת בשימוש משנות השמונים לפחות.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


מקור: https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=דבה&oldid=319793#דֻּבָּה