דְּבַּעעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דבע
הגייה* dba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה/זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות נ׳ דְּבַּעִית, ר׳ דְּבַּעִים, ר"נ דְּבַּעוֹת או דְּבַּעִיּוֹת
  1. [סלנג, כינוי גנאי] טיפש.
    • מה אתה עומד שם יא דבע, זוז!
    • באימא שלי איזה דבע, נודר!

גיזרוןעריכה

  • מערבית ארץ־ישראלית מדוברת: דְּבַּע או דֶּבַּע, "צבוע"; השווה לערבית ספרותית: ضَبْع (צַ'בְּע).

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: stupid‏‏‏‏