ברקאי

בַּרְקַאי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברקאי
הגייה*	barkai
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ק
דרך תצורה	ברק + ־ַאי
נטיות

1. כוכב הבקר, אור השחר.
2. מלה שבה השתמשו לפנים הצופים כדי להודיע כי כבר עלה השחר והאיר היום.

   • "אם הגיע (זמן השחיטה-זריחת השמש), הרואה אומר ברקאי!" (יומא נ' א')

גיזרון

• קיימת מקבילה בערבית: بَرْق (בַּרְק).

מילים נרדפות

• כוכב הבקר
• זריחה
• נגה

ראו גם

• אור
• ברק
• זוהר
• זיו