בָּרִיא אוּלָם

עריכה
  1. לשון המקרא בריא ביותר. בריא וחזק.
  2. "בריא אולם, יהי רצון!" (ברכה מקובלת אצל יהודים ספרדים)


מקור וגיזרון

עריכה

גיזרון המילה אולם אינו ברור ונתונה לפרשנויות אפשריות:
א. הבסיס אוּל (כנראה אֻל־ משורש אֵל - במובן כח[1]) צורת נסמך לנסתר רבים ־ָם[2].
ב. המילה היא שם העצם אולם - חדר גדול, ארמון, והמשמעות ¹בריא כארמון[3] . ²בריא בארמונו ובביתו.
ג. מילת חיבור אולם א-(אבל, למרות האמור כך הוא) וכתוב הפוך כלומר "אינו מת ואולם הוא בריא".
ד. ניתן לחשוב על קשר לשורש א־ל־ם - חזק

פרשנים מפרשים

עריכה

ר"א אבן עזרא: ור' משה הכהן אמר: כי אין חרצובות עד מותם ואולם הם בריאים כאילו כתוב, ואולם כל אחד מהם בריא וזה איננו נכון שתהיה מלת אולם שהיא מלת טעם באחרונה, כי היא כמו לכן אכן רק אך בלתי זולתי למען בעבור, כי כן לא ימצא בכל המקרא. ואחרים אומרים: כי אולם חסר כ"ף והטעם כל אחד בריא כאולם. ויש אומרים: כי הוא חסר בי"ת. והטעם באולם כל אחד בריא באולמו. (וטעם להזכיר אולם - כי הוא דר בבית נכבד שיש לו אולם, כמו האולם של בית השם הנזכר בדברי הימים, או בעבור שהדירה באולם בריאות לגוף, בעבור האויר שהוא מגולה ויש סתר מלמעלה.) והנכון בעיני: אחר שהזכיר שלום רשעים אראה בחייהם גם במותם ימותו בלא פגעים ותחלואים נגעים ומכאובים, כאילו אין לנפשם קשורים עם גופם. ואולם - על משקל טובם.

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. אבן עזרא לדעתו. מלבי"ם
  2. ורק לפי פירוש זה יש התאמה לראשית הפסוק "לְמוֹתָם, וּברִיא אוּלָם" המוות שלהם, האל שלהם. לשאר הפירושים יש קושי הבנת המעבר מרבים ליחיד
  3. אבן עזרא. מצודות. וכן בגמרא בביאור הפסוק ”אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שאינן חרדין ועצבין מיום המיתה אלא שלבם בריא להן כאולם“ (בבלי, מסכת שבתדף לא, עמוד א ) בהקשר ללב הבריא כאולם זהו תואר גנאי כלומר שאינו מרגיש וחושש ועתיד לנזק