פרהסיה

פַּרְהֶסְיָה

לשון חז"ל עפ"ר עם ב' השימוש בְּפַרְהֶסְיָה, בגלוי, לעיני הציבור.
- ”מלך שהיו לו אשה ופילגש, בשעה שבא אצל אשתו הוא בא בפרהסיה בשעה שהוא בא אצל פלגשו הוא בא במטמוניות.“ (בראשית רבה, פרשה נב, סימן ה)
- ”ר' אלעי הזקן אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורין ויתעטף שחורין ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טז, עמוד א)
- מעולם לא דרש ברבים, לא התוכח באסיפות ובועידות ולא עירער בפרהסיה דבר של כלום (הדרשה, חיים הזז).
- אחד מן הסעיפים שהוסכם עליהם בהסדר ה"סטטוס קוו", הוא כי תישמרנה השבת והכשרות בישראל בפרהסיה, כלומר על־ידי גופים ומוסדות של המדינה.

מיוונית: parrhēsíā) πᾰρρησῐ́ᾱ) – חופש הביטוי. הלחם של המילים pâs) πᾶς) – הכלל עם rhêsis) ‎ῥῆσις) – דיבור.