בַּנָּאיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בנאי
הגייה* banay
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ': בַּנָּאִית, ר': בַּנָּאִים, נ"ר: בַּנָּאֵי-
 
בנאי
  1. לשון חז"ל מִי שֶׁאֳמָנוּתוֹ לִבְנוֹת מִינֵי מִבְנִים.

גיזרוןעריכה

  • מן לשון חז"ל.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערותעריכה

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בנאי (מקצוע)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בנאים