בסתן

בֻּסְתָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בוסתן
הגייה^*	bustan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קֻטְלָן
נטיות	ר׳ בֻּסְתָּנִים; בֻּסְתַּן־, ר׳ בֻּסְתְּנֵי־

גן עצי פרי, מטע.
- ”אמימר ומר זוטרא ורב אשי אקלעו לבוסתנא דמרי בר איסק אייתי אריסיה תמרי ורימוני ושדא קמייהו“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כב, עמוד א)
  (תרגום: אמימר ומר זוטרא ורב אשי הזדמנו לבוסתן של מר בר איסק הביא האריס תמרים ורימונים והניח לפניהם)
- "קול התן מן הוואדי, וכובד הפרי בבוסתן / דברים שרואים משם לא רואים מכאן" (לקחת את ידי בידך, מאת יענקל'ה רוטבליט)
- "ערב של שושנים / נצא נא אל הבוסתן / מור בשמים ולבונה / לרגלך מפתן." (ערב של שושנים, מאת משה דור)

לשון חז"ל מפרסית: הלחם של بو (בּוּ) – ניחוח, ו־ستان (סְתָאן) – מקום, חבל ארץ. הושאלה לשפות שמיות נוספות, בארמית: בּוּסְתָּנָא, בערבית: بُسْتَان (בֻּסְתָאן).