אצטדיון

אִצְטַדְיוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אצטדיון
הגייה^*	itstadyon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	אִצְטַדְיוֹן־; ר׳ אִצְטַדְיוֹנִים או אִצְטַדְיָאוֹת, אִצְטַדְיוֹנֵי־

אצטדיון בלומפילד לכדורגל

לשון חז"ל מגרש גדול, מרובע או עגול, בו נערכים תחרויות ומשחקי ספורט, מרוצי סוסים וכו'.
- ”שׁוֹר הָאִצְטָדִין אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, פסוק כח) כִּי יִגַּח, וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ד, משנה ד)
- ”אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילְקִי, גַּרְדּוֹם, וְאִיצְטַדְיָא, וּבִימָה; אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימוֹסְיָאוֹת וּבֵית מֶרְחֲצָאוֹת.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק א, משנה ז)
- ”תנו רבנן ההולך לאיצטדינין [...] הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר (תהלים א, פסוק א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו'.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יח, עמוד ב)
- ”נשלמו ההכנות לשיפור האצטדיון והוחל במגבית של אמצעים למטרה זו.“ ("דבר", 20 בדצמבר 1934, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- הלכנו בשבת לראות את משחק הגמר של גביע המדינה בכדורגל באצטדיון.

בלשון חז"ל: אִצְטָדִין, אִצְטָרִין. מיוונית: στάδιον‏ (stadion) בצירוף א' פרוסתטית. הוראתה המקורית של המלה ביוונית הייתה מידת האורך של מסלול תחרות ריצה, שנערכה במסגרת חגיגות דתיות (כמו המשחקים האולימפיים). לימים נעשתה המלה כינוי למרוץ עצמו ולבסוף כונה בשם זה המגרש עצמו בו נערכה הריצה.
הערוך מפרש: אִצְטָדִין - מושב שחוקקין לפני המלכים שמביאין בהמות מלומדין למלחמה הערוך.

ערך בוויקיפדיה: אצטדיון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצטדיון