- לשון המקרא חגר אפוד על הגוף.
- ”וְלָקַחְתָּ אֶת הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת הָאֵפֹד וְאֶת הַחֹשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד“ (שמות כט, פסוק ה)
- ”וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ“ (ויקרא ח, פסוק ז)
- בהשאלה: חבש, לבש.
- "אל תלבש אשה חלוק שלאיש. אל תפוד ראשה כאיש." (ספרי זוטא דברים כב ה)
- הפועל מופיע פעמיים בלבד במקרא
