אשפיז

אֻשְׁפִּיז

אורח, אדם המבקר במקום כלשהו באופן זמני.
- ”מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כד, עמוד א)
- "כשישראל יוצאים מבתיהם ונכנסים לסוכה, מתוך כוונה לשם־שמים, הם זוכים לקבל שם את פני השכינה, וכל שבעה הרועים הנאמנים יורדים מגן־העדן ובאים לסוכה, ונעשים להם אושפיזין" (ספר הזוהר)
לשון חז"ל מלון, מקום המספק לינה בתשלום.
- ”עורות של קדשים, בעלי אושפיזין באין ונוטלין אותן בזרוע“ (תוספתא, מסכת מעשר שני – פרק א, הלכה יג)

מפרסית: aspanj (מָלוֹן) או אולי מלטינית: hospes – אורח/מארח שהשפיעה על hospital ו-hospitality באנגלית ראו גם הוסטל בהוראת אכסנייה . בארמית מקבילה המילה אֻשְׁפִּיזָא.

המילה מופיעה בתלמוד ובמדרשים במשמעות של מלון. בספרות ובשירת ימי־הביניים הופיעה במשמעות של אורח, וכיום משמעות זו היא המקובלת.(בעיקר בחג הסוכות)

בלשון ימינו, הפועל הנגזר ממלה זו זה אין בהוראתו 'אירח' סתם אלא 'אירח בבית חולים' (ובלשון מודרנית עוד יותר - 'אירח בבית חולים לחולי רוח'), כנראה בהשפעת המילה Hospital שיש בה דמיון צלילי ל'אשפז' . תופעה זו נקראת אצל חוקרי הסמנטיקה 'שאילת משמעות על יסוד פונטי', או 'תצלול'.