אגמון
לערך העוסק באֶגְמוֹן; ראו הֶגְמוֹן ב־ה'.
אַגְמוֹן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אגמון |
הגייה* | agmon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ג־ם |
דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
נטיות | ר׳ אַגְמוֹנִים; אַגְמוֹן־, אַגְמוֹנֵי |
- לשון המקרא צמח מים ממשפחת הגמאים, בעל השם המדעי Scirpus. גדל ליד נחלים, אגמים וביצות.
- "וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן." (ישעיהו יט טו)
- ”יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ.“ (ישעיהו נח, פסוק ה)
- ”וִקַסִּיּוּס יְצוּר נִקְלֶה וָדַל וּכְאַגְמוֹן יִשַּׁחַ / מִדֵּי יָנִיד אֵלָיו קֵיסָר עַפְעָף.“ (יוליוס קיסר, מאת ויליאם שייקספיר, תרגום: חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא קרס כפוף לציד דגים או עלה אגמון שקושרים אל אפם של דגים שניצודו כדי לשאתם.[1]
- "הֲתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ." (איוב מ כו)
- לשון המקרא כלי בישול עשוי חרס.
- "מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן." (איוב מא יב)
גיזרון
עריכה- 1. מן אֲגַם. ועד הלשון העברית, מילון צמחי ארץ ישראל (תש"ו), 1946.
- 2. כפי הנראה בהשאלה מן (1):.
- 3. על פי ההקשר במשפט בפסוק מספר איוב לעיל שימש האגמון לבעירה. בכיבוש בבל שימש כחומר לבעירתה ככתוב: ”וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ, וְאֶת-הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ; וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, נִבְהָלוּ“ (ירמיהו נא, פסוק לב)
פרשנים מפרשים
עריכה- תרגום יונתן לישעיהו יט טו: ולא יהי למצרים מלכא דמלך ריש והגמון שלטון ואטרון.
- רש"י על ישעיהו יט טו: "אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון" – הם החרטומים ואיצטגנינים החוזים בכוכבים שיש ברקיע מזלות וכוכבים המכונים כן ועשויין דוגמת ראש וזנב והם נתונים בטלה ויש לפרש כתרגומו ראש והגמון שלטון ואטרון.
- מצודות דוד על ישעיהו יט טו: "ואגמון" – הוא צמח רך והוא הפוך מן גומא וכן הלכוף כאגמון ראשו (לקמן נ"ח).
- רש"י על איוב מ כו: "אגמון" – הוא כפוף כמו כיפה ואגמון ועשוי של ברזל לצוד בו דגים.
- רש"י על איוב מא יב: "ואגמון" - פתרונו לפי עניינו לשון כלי חרש הוא כמו דוד נפוח כענין שנאמר (ירמיהו א) סיר נפוח אני רואה.
- מצודת דוד על איוב מא יב: "מנחיריו" – ההבל היוצא מנחיריו הוא רב ונראה כעשן לגודל החום ודומה הוא אל ההבל היוצא מן הדוד והאגמון כשהוא נופח ומרתיח שמעלה אז הבל רב.
- מצודת ציון על איוב מא יב: "ואגמון" – שם כלי מכלי הבשול.
- מלבי"ם על איוב מא יב: "כדוד נפוח". כמו סיר נפוח, אגמון אד העולה מן אגם מים בעת החורף.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: scirpus (1)
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ מנדל נון, הדיג העברי הקדום, 1964. עמ' 56: "משרתי האציל (בתמונה המצורפת) נושאים את הצלצלים ואת הדגים שהושחלו על עלה גומא. [ועוד] רבים סבורים כי אין אגמון וחוח אלא מיני חכה שונים, וברוח זו כתוב גם במילונים."
ערך בוויקיפדיה: אגמון (צמח) |
אֲגַמּוֹן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אגמון |
הגייה* | agamon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ג־ם |
דרך תצורה | אגם + וֹן |
נטיות | ר׳ אֲגְמוֹנִים; אֲגְמוֹן־, אֲגְמוֹנֵי־ |
- עברית חדשה אגם מים קטן.
- "פארק אגמון החולה הוא אתר תיירות אקולוגי ייחודי בעולם שמציע למבקריו חווית טבע נדירה המשולבת בסיפורי היסטוריה וחלוציות." (אתר קרן קימת לישראל)
גיזרון
עריכה- מן אֲגַם.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אגמון |