תוספת
תּוֹסֶפֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תוספת |
הגייה* | tosefet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ס־ף |
דרך תצורה | משקל תִּקְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ תּוֹסָפוֹת, תּוֹסְפוֹת־ |
- לשון חז"ל מה שבא לצד דבר־מה ונועד להשלימו.
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים: הַבִּכּוּרִים, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה י)
- ”בימי שחיטת אוזים ציפא־לאה שולחת בשכר זה 'לרבי' תוספת חִנם: מנה יפה של גלדי שומן.“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בטחתי כי ישאני ויסלח לי אם הקשיתי לשאול זה פעמים בדבר אשר דברתי במאמרי הראשון אדבר גם עתה רק בתוספת ביאור.“ (על דבר החינוך, מאת אליעזר בן־יהודה, בפרויקט בן יהודה)
- הלקוח הזמין ארוחה בשרית, ללא תוספת סלט.
גיזרון
עריכה- מן הוסיף
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש יסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|