שממית
(הופנה מהדף שמומית)
שְׂמָמִית (גם: סְמָמִית, סְמוּמִית, שְׂמוּמִית)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שממית |
הגייה* | smamit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ס־מ־ם |
דרך תצורה | משקל קְטוּלִית |
נטיות | ר׳ שְׂמָמִיּוֹת; שְׂמָמִית־, ר׳ שְׂמָמִיּוֹת־ |
- פרט ממשפחה של לטאות. אצבעותיו מצוידות בכפתורי הדבקה המסייעות לו להיצמד לקירות ולעצים. רבים מאמינים כי היא סימן למזל טוב.
- ”אימת שממית על עקרב“ (בבלי, מסכת שבת – דף עז, עמוד ב)
- לשון המקרא עכביש, חרק בעל שמונה רגליים הטווה רשת קורים כדי לצוד את מזונו
- גַּם-קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא-רָאָה מִלְּפָנָיו, מִלְּבַד קוּרֵי שְׂמָמִית וְטִיחַ קִיר תָּפֵל, "הַמַּתְמִיד", חיים נחמן ביאליק
- בריה קטנה זו רבוצה כשממית באמצעיתה של אריגה מעשה רשת, שמקיפתה כגלגל גדול "בעמק הבכא", מנדלי מוכר ספרים
גיזרון
עריכה- מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק ”שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ“ (משלי ל, פסוק כח). הפרשנים נחלקו בזיהוי החיה. פרשנים רבים (כגון: רש"י, רלב"ג, מלבי"ם, הגאון מווילנה, פירוש המצודות) פירשו עכביש .[1] רד"ק ואבן יחיא פירשו" קוף, ציטוט: "ר' דוד קמחי כותב בספר השרשים "ויש מפרשים שהיא שקוראים לה בלעז 'בוגיה' שצורתה כצורת האדם ותתפש בידיה מה שיתנו לה והיא בהיכלי מלך לשחק בה", וכך גם הפרשן אבן יחיא - "הוא הקוף הנקרא בוגיה ושמיאה" .ר'סעדיה גאון תרגם לערבית סנוניתא[2] אבן ג'נאח כותב כי השמממית היא כטאף,מין צפור, סנונית או סיס . פירושים אחרים, בעקבות כמה מהמתרגמים, גרסו - השממית היא לטאה! [3]
מילים נרדפות
עריכה- אֲנָקָה (1)
תרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- צורות כתיב נוספות הן "סְמָמִית", "סְמוּמִית", "שְׂמוּמִית".
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שממיתיים |
ערך בוויקיפדיה: שממית הבתים |
טקסונומיה בוויקימינים: Gekkonidae |
טקסונומיה בוויקימינים: Hemidactylus turcicus |