אין לבלבל ערך זה עם הערך שמע.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שמא |
הגייה* | shema |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- לשון חז"ל מחשש ש..., למקרה ש....
- שמעון בן שטח אומר: הוי מרבה לחקור את העדים; והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכן ילמדו לשקר. (משנה, מסכת אבות, פרק א, משנה ט)
- ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה. (משנה, מסכת אבות, פרק ב, משנה ה)
- לבל...
- הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו את שחיטתן. ( תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ב, עמוד א)
- לשון חז"ל אולי, אפשר.
- ואמר לו רב חסדא: שמא מקדח וחיסומו שנינו? ואמר לו רב תחליפא: לא תימא שמא, אלא ודאי מקדח וחיסומו. ( תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף לח, עמוד א)
- לשון חז"ל מצב ספק, עמדה או טענה שאינה וודאית.
- "ברי ושמא בריא עדיף" (בבלי)
- אולי דחיסה של "שֶׁלָמָּה", בדומה למקבילה הארמית 'דילמא'.[1]