שיחת קטגוריה:דונ (שורש)

השרש לא אמור להיות ד-י-נ? מהכרותי האישית ("דן ידין עמו") ולפי אב"ש השרש הוא מגזרת נחי ע"י. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 23:30, 6 במרץ 2007 (IST)

ראה דף השיחה בדין :) ניר 23:38, 6 במרץ 2007 (IST)

סיבוב שני

אז מה עושים עם השרש הזה? עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 18:17, 4 במאי 2007 (IDT)

נערוך הגרלה? ניר 19:34, 4 במאי 2007 (IDT)

P= אני חושב שאנחנו צריכים להגיע להכרעה הגיונית. אני בעד ד־י־נ, הצורה המקראית וההסטורית, כצורה הראשית של השורש. מגוחך בעיני לסמן את שרשן של מלים כשרש שלא הן נגזרו ממנו ולא הוא נגזר מהן. עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 20:04, 5 במאי 2007 (IDT)

לא הבנתי את דבריך. בכל מקרה, מבחינה אינטואיטיבית אני מעדיף את השורש ד־ו־ן לפי צורת הציווי דּוּן (כמו קוּם, רוּץ ולעומת שִיר, גִּיל). בכל מקרה, אני לא רואה בעיה בציון בערכים המתאימים, כמו דִּין, את השורש ד־י־ן ומשם להפנות לנטייה של ד־ו־ן שמכסה את כל המקרים.
ועמשׂ, הערה אגב אורחא - היסטורית עם יו"ד גם בניקוד :-)
ניר 20:31, 5 במאי 2007 (IDT)

מצטער על הניסוח הלקוי, זה מה שקורה לי כשאני מנסה לקצר =/ ניר, בלשון המקרא הצווי הוא דִּין, כרגיל בפעלי ע"י: "פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹ" (משלי, ל"א, ט'). הצווי הנהוג כיום, דּוּן, הוא כנהוג בגזרת ע"ו, כשאר נטיות הפועל. כפי שאמרתי, שמות העצם השייכים לשרש ד־י־נ / ד־ו־נ נגזרו בברור מהצורה הראשונה ושיוך שלהם לד־ו־נ נראה לי כשגיאה, לא פחות. גם בדף השרש עצמו הייתי מעדיף את ד־י־נ - הצורה הבלעדית במקרא, ולא את ד־ו־נ, פיתוח מאוחר של חז"ל, שהוא בעיני שיבוש (דעה שאני מניח כי אינה מקובלת). אבל, מן הסתם, הדבר אינו תלוי בהעדפות שלי, ואני מניח שהפניה מד־י־נ לד־ו־נ תפתור את הבעיה, אם היתר חושבים שעלינו לבחור בד־ו־נ כדף הנטיות של השרש.

ותודה, אני מודע לתקנים של האקדמיה ודוחה אותם מכל וכל (; עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 21:28, 5 במאי 2007 (IDT)