שיחה:שמאי
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
|
ביקורת לערך בתחרות
עריכה- הגדרות:
- החלק העוסק בשומה אינו שיך להגדרה, לטעמי. אפשר להביאו כמשפט מדגים לערך.
- משפטים מדגימים:
- סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
- יש לקשר את המילים בסעיפים אלו לדפי הערכים המתאימים (כך: [[צרוף מלים]]). מטעמי אחידות, אין להוסיף הסברים ותיאורים לצד הַקִּשּׁוּרִים.
- שימו לב: שמות הערכים בויקימלון מופיעים בכתיב חסר. יש לקשר לערך בכתיבה בכתיב חסר, ולהציגו לקורא בכתיב מלא (לדגמה, כך: [[שלחן|שולחן]]).
בהצלחה! ראובן מ. (שיחה) 00:34, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
- תודה רבה. אני לא בטוח איפה קישרתי שלא בכתיב חסר (הנקודה האחרונה שלך...). Arnonher (שיחה) 10:43, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
- זאת רק הייתה נקודה לתשומת לבך, שכשתקשר את הצירופים (כי לא קישרת בכלל) תקפיד לקשר אותם בצורה הנכונה. מתנצל על אי ההבנה. ראובן מ. (שיחה) 12:39, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
עריכהלהלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:
- עניין התצורה - שמאי בנוי על דרך מילים כמו בנאי, ויש לראות במילה זו תצורת שורש ומשקל, ולא שם בעל סיומת.
- בגיזרון יש לציין שהמקור הוא בלשון ימי הביניים. לעומת זאת, אין צורך להביא את כל הדוגמאות של שמות במשקל בנאי מגזרת ל"י.
- בהגדרה צריך לתקן את הכתיב: שוויים (שתי יו"דין).
- בנגזרות יש להביא גם את שמאות.
כחלון (שיחה) 04:06, 24 בספטמבר 2015 (IDT)
- לא הייתי משייכת את שמאי לאותו משקל כמו שאר המילים המילים הנ"ל הם נל"ה כאשר שתי האותיות הראשונות אכן נותרות ונוספת סיומת אי, השורש של המילה שמאי הינו שום, ואם היינו רוצים לזהות זאת במשקל הייתי מזהה כקַלַּאי.--Dikdukit (שיחה) 09:19, 24 בספטמבר 2015 (IDT)
- את כמובן צודקת, דקדוקית, אך אני עדין חושש.
- במפעל המלון ההסטורי שיכו את המלה לשרש שׁ־מ־ה. זו המלה היחידה הַמְּשֻׁיֶּכֶת, וכל יתר המופעים (כמו המלה "שומה") מְשֻׁיָּכִים לשרש שׁ־ו־ם.
- האם את מכירה מלים אחרות במשקל "קַלַּאי"? אולי כדאי לקשר ל"קַטָּל" או ל"קַטַּאי" ולהוסיף הערה? מה דעתך? כחלון (שיחה) 03:41, 29 בספטמבר 2015 (IDT)
על השורש והמשקל
עריכהלהלן תשובת האקדמיה בקשר לשורש והמשקל של המילה שמאי
על פי המילונים המילה שמאי נוצרה בלשון הרבנית של ימי הביניים. אכן במילה זו יש חילוף גזרות - שכן היא נוהגת כאילו השורש הוא שמ"י או שמ"א, ומצד המשמעות שורשה כמובן שו"ם. על התופעה של חילופי גזרות כתבנו כאן: [1]
וראי גם דוגמאות בהחלטות האקדמיה כאן: [2]
ייתכן שעל הצורה שמאי השפיע השם הפרטי שמאי – שמו של התנא הנודע.
בברכה, תמר קציר