שיחה:עצב

הערות/שאלות לאחר השכתוב

1. הפתיע אותי שבמקרא עצב תדיר במשמעות כעס ולא תוגה שקטה. מקבלים משמעות אחרת לפסוקים כמו ”וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ“ (בראשית ו, פסוק ו)
2. יש במקורות גם עָצַב/עִצֵּב בהוראת "העציב". פרטתי לארך הערך, אך חשבתי שאין טעם להוסיף הומוגרף.
3. מופיעה קטגוריה:עצב לאחר כל הומוגרף. תכן הענינים הופך פחות קריא. האם צריך להסיר את תבנית השרש מכל הומוגרף?
4. לדעתי צריך להוסיף ערך עצבים, במשמעות כעס ולא כצורת רבים שעָצָב. כדאי יהיה להוסיף קשור לסיפור בשם זה של יוסף חיים ברנר, ולהעביר כמה מהצרופים שב"עָצָב א".
5. אולי כדאי ליצור קטגוריה "עבודה זרה", עבור ערכים כמו עבודה זרה, עבודת אלילים, פסילים, תרפים, אשרה, עכו"ם וכו'.
6. ישנו צטוט מהמאה ה-17: מַהֲרִי עוּרִי הֲדַסָּה, (בת) שִׂמְחִי בֵּן הַמְּנוּסָּה, שֶׁבְּצֵל יָפְיֵך מְכוּסָּה מֵחֲרוֹן בַּעְלֵי עֲצַבִּים "הללי נפשי לקונך", שלום שבזי.

   לא ידעתי כיצד לפרשו (יש תימנים בקהל?) אבל טוב יהיה להוסיפו.

7. איני בטוח שהפועל "עיצב" מופיע רק בעברית חדשה.

   בפרויקט בן-יהודה מצאתיו לראשונה ב-1924: "כּשם (שהחינוּך) עד עתה עיצב מה בּאדם, כּך צריך (החינוּך החדש) לעצב את האדם עצמוֹ..." (הברית היהודית, משה בילינסון);

   ואולי גם ב-1904 (איני בטוח במשמעות): "ואחרי תשעה חדשים, כשגדל היצור, עצמיו עצבו, אבריו השתלמו – ונפקע הקרום הרך בבטן אמו..." (הזרע למינהו, חיים אריה זוטא).

שאו ברכה, כחלון (שיחה) 23:11, 19 במרץ 2013 (IST)

שלום לך, יש להוסיף לערך "עצב" בנוסף לפעלים "עִצֵּב" ו"עֻצַּב" במשמעות של לעצב דירה או חדר וכד' את המשמעות של: גרם לעצב, "העציב" או נגרם לו עצב, כפי שהופיע בדף השיחה, וזאת אע"פ שזהו הומוגרף שהורחב עליו בשם העצם.

אודה לך אם תוסיפם אחרי עמלך המפרך, אם לא אמור לי ואוסיפה אני. בברכה, Omer Q 16 (שיחה) 15:00, 20 במרץ 2013 (IST)

בענין זה אני מתלבט. הפעלים "עָצַב" ו"עִצֵּב" במשמעות "העציב" נדירים במקרא ואינם בשמוש כיום. איני בטוח אם צריך להוסיף כל פעל במשמעות נדירה למלון. האין זה מכביד על הקורא? הרי גם כך ישנם ששה הומוגרפים ושלש משמעיות שונות (עצוב, עצבות, תא־עצב). האם לדעתך צריך להוסיפם בכל זאת, כי הם מופיעים במקרא? כחלון (שיחה) 01:53, 22 במרץ 2013 (IST)

אני כן רואה חשיבות יתרה בהוספתם, מילון עברי טוב ואיכותי המכבד את עצמו (כמו שוויקימילון שואף להיות), ומנסה להכיל את כל מילות העברית על פני כל רבדיה- יכלול את כל המשמעויות כדי ליתן מענה לקוראיו, בין אם ישתמשו בו בלשון הדיבור, בכתיבה או הכרה גרידא. מה גם, שיש מילים רבות כאן באתר שנתפשות כמליציות, ומלים נדירות המופיעות פעם אחת במקרא.Omer Q 16 (שיחה) 18:30, 23 במרץ 2013 (IST)

יתכן שהצדק עמך

שים לב, במקרא מופיע "עִצֵּב" בהוראת עצבות לפחות פַּעֲמַיִם. בפסוק מישעיהו ס"ג י' שבערך, וכן כנראה ב ”כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע“ (תהלים נו, פסוק ו). הבעיה, כמובן, היא שבחלק מהפסוקים נתן לפרשו במשמעיות אחרות.

ומה לגבי "עָצַב" בבנין קל? מופיע במלכים א' א' שבערך, ובמקור נטוי (כנראה) ב ”אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי “ (דברי הימים א, פסוקים ד–י).

לבסוף, אם הוספת "עִצֵּב" בהוראת "העציב", ראוי להוסיף גם "עצב" בסביל, לא? למרות שאינו מופיע במקרא. אני עדין איני יודע אם כדאי.... כחלון (שיחה) 00:10, 25 במרץ 2013 (IST)

אני עלעלתי קמעה בתנ"ך, ומצאתי מקור אחד, אם תרצה אוסיף את שלך לדוגמות, אע"פ שתוכלנה להתפרש ממנו כמה משמעויות.

ובאשר לבניין קל, אני לא נתקלתי, אחפש ואראה. הדוגמה שנתת לא נראית לי כנטייה של קל, אלא כש"ת. אבדוק ואראה אם אמצא דוגמות משובחות לבניין קל, אם כן תיכנסנה לערך גם הן. Omer Q 16 (שיחה) 08:19, 25 במרץ 2013 (IST)

רגע. לא הבנתי. אני רוצה לעשות סדר.

בפיעל יש את ”וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ“ (ישעיהו סג, פסוק י) ואת ”כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ“ (תהלים נו, פסוק ו). אינך מסכים ששניהם בבנין פִּעֵל? אינך מסכים ששניהם במשמעות "העציב"?

בבנין קל יש את ”וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו“ (מלכים א׳ א, פסוק ו), וכן את ”וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי“ (דברי הימים א, פסוקים ד–י) ו ”הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ“ (ישעיהו יד, פסוק ג). האם אינך מסכים שכלם נגזרים מבנין קל? הם מקבילים, למשל, לכְּתָבוֹ, כָּתְבִּי, כָּתְבְּךָ מהפעל כָּתַב. לא?

ולבסוף, מה לגבי צורת הסביל עֻצַּב? מועדים לשמחה, כחלון (שיחה) 13:30, 28 במרץ 2013 (IST)

חלילה, לגבי בניין פיעל לא פקפקתי לרגע. היסוסיי היו לגבי הפס' שהצגת: ”וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי“ (דברי הימים א, פסוקים ד–י) לי נראֶה שיכול להיראות כש"ת ולא כפועל. לגבי הצורה "עֻצַּב"-זה שיש את הצורה בבניין פיעל אין זה מחייב שתהא נטייה גם בפועל, ואכן בדקתי באב"ש ונטיית פועל איננה מופיעה, דהיינו, הצורה בבניין פועל היא צורה שנוצרה בעברית החדשה, על המשמעות של עיצוב (design).אם תרצה להוסיף את צורת קל בעצמך הרי שאתה יותר ממוזמן, אם תרצה שאוסיפה אני אעשה זאת ברצון גם-כן. בברכת חג שמח וכשר, Omer Q 16 (שיחה) 13:41, 28 במרץ 2013 (IST)

אם כך, תסכים לשנות את הכתוב: "במקרא השורש ע-צ-ב בבניין פיעל מופיע פעם אחת (ראה לעיל)" שבערך? הוא מופיע לפחות פעמים.

למה כונתך "נתן לפרש את "עָצְבִּי" ו"עָצְבְּךָ" כשם תאר? לא כמקור + כנוי גוף חבור?

ובלי קשר, האם אתה מכיר את הַנֹּהַג להשתמש במקפים גבוהים בויקימלון ("־" במקום "-")? גם בהנחיות האקדמיה מצאתי "המקף צמוד למילה שלפניו ולמילה שלאחריו, ומסמנים אותו בגובה ראשי האותיות (אם אפשר)". האם אתה מתנגד לכך? כחלון (שיחה) 14:33, 28 במרץ 2013 (IST)

שונה.

ברור שזהו מקור מוחלט, אך לפי דעתי ניתן לפרשו כאשר המקור מתאר התרחשות או אופן-איך עשיתי ? באיזה אופן?, אך אולי כדאי שאניח לדעתי זו.

בנוגע ל-, אינני רואה בכך משמעותיות רבה. מה גם, שבאין קשר, יש מספר קביעות של האקדמיה עליהן אני די חולק (כמו ההתרה ליידע צירופי סמיכות כאילו היו ש"ת:יושב ראש--היושב ראש...). Omer Q 16 (שיחה) 16:30, 31 במרץ 2013 (IDT)