שיחה:סליה

ערך זה הוא חלק מקבוצת הערכים שזכתה במקום השני בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.

ביקורת עמיתים

יישר כוח על כתיבת הערך. כמה הערות. ראשית, על מה הסתמכת בכתיב סֻלְיָה? על פי המילונים שברשותי, הכתיב הוא סוּלְיָה. יש לברר מהו הכתיב התקני. שנית, על פי בדיקתי, צורת המילה בלשון חז"ל היא לאו דווקא "סוליה". גם הציטוט שהבאת ממסכת כלים מרמז על כך. יש לברר את הצורה (או הצורות) המדויקת וגלגוליה ולהתייחס לעניין זה בגיזרון, לכל הפחות. בברכה, ראובן מ. (שיחה) 23:22, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. הכתיב (שהופיע כך גם בדף התחרות) מסתמך על מילון אבן‏־שושן, וכך גם במילוני האקדמיה המתאימים. אכן במסכת כלים הכתיב הוא "סולים", וזוהי הופעה יחידאית במשנה (אני לא יודע אם זה המינוח המתאים, אבל ניחא), אך מילון אבן־שושן מציין שהרובד הלשוני הוא מלשון חז"ל. אינני יודע בדיוק מתי חל המעבר מהתצורה שבמשנה לתצורה לפי משקל קֻטְלָה, אבל לא הצלחתי למצוא במרשתת מידע נוסף בעניין. Kulystab (שיחה) 23:51, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

נראה שאתה צודק לגבי הכתיב התקני. בדקתי שוב באבן-שושן, ואני רואה שהוא מציין את שתי צורות הכתיב, בקובוץ ובשורוק. אבל אני מחזיק במהדורה די ישנה של המילון. אולי כדאי לציין גם את הכתיב בשורוק הרווח במילונים. לשיקול דעתך. ראובן מ. (שיחה) 00:40, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

להלן אכתוב גם ביקורת שתתמקד בפן הטכני-צורני של הערך. ראובן מ. (שיחה) 13:19, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

ביקורת לערך בתחרות

• משפטים מדגימים:
  • כדאי להוסיף משפטים מדגימים גם מרבדים ישנים של השפה. רצוי להוסיף משפטים אלו לפני המשפטים מהעברית העכשוית. תוכלו להיעזר באתר מאגרים של האקדמיה ללשון העברית.
• נתוח דקדוקי:
  • השתמשו בתבנית {{משקל}} לציון משקל (לדגמה: {{משקל|תַּקְטִיל}}).
• גִזָּרוֹן:
  • יש לגבות את הגזרון במקורות.
• סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
  • סדרו נא את הקשורים בכל אחד סעיפי האגרון לפי סדר הא"ב.
  • כתבתם מספר הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. ראו לדגמה את הסעיף בסר#מילים נרדפות.
  • שימו לב: שמות הערכים בויקימלון מופיעים בכתיב חסר. יש לקשר לערך בכתיבה בכתיב חסר, ולהציגו לקורא בכתיב מלא (לדגמה, כך: [[שלחן|שולחן]]). אין לנקד את הקשורים לדפי המיזם. ניתן להוסיף נקוד הנראה לקורא ואינו משפיע על הקשור. למשל כך: "[[ביצה|בֵּיצָה]]".
• כללי:
  • רצוי להוסיף קישורים למילות מפתח בערך בכל מקום שבו הם עשויים להועיל לקורא: בהגדרות, במשפטים המדגימים ובסעיפים הכוללים טקסט חופשי (גיזרון, מידע נוסף). אין להכביר בקישורים שלא לצורך.

בהצלחה! ראובן מ. (שיחה) 14:17, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

בִּקֹּרֶת חבר־השופטים

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

• הערך עשיר בהרבה מן הערך המקביל ברב־מילים!
• אולי כדאי להזכיר גם באיזו מובאה את סוליית העור - שקדמה לסוליית הגומי.
• בניתוח הדקדוקי נכתב שורש ומשקל - ואולם מכיוון שמדובר במילה שאולה ביסודה אין מקום לניתוח זה.

כחלון (שיחה) 03:17, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על הביקורת וסליחה על התשובה המאוחרת. לגבי הניתוח הדקדוקי, יש לנו מקבץ מילים שנשאלו מלועזית אך מתאימות בצורתן, ואף בנטייתן, למשקל קֻטְלָה: קפסה, דגמה, סליה. האם באופן קטגורי ניתן לומר שהן לא חלק מן המשקל? אתייג כאן משתמשים ותיקים: Ariel1024, Mintz l, כחלון, ראובן מ.. Kulystab (שיחה) 12:40, 9 בנובמבר 2015 (IST)

סליחה גם מצדי על התשובה המאחרת :-)

לדעתי לא. אולם כדאי אולי לפנות לממחים. האם תסכים, Kulystab, לפנות לרונית בשאלה זו, או לחלופין לשלוח את שאלתך בדא"ל למדור הפניות של האקדמיה ללשון? כחלון (שיחה) 21:48, 9 בדצמבר 2015 (IST)

הכתיב הדקדוקי הוא סֻלְיָה. ועכשיו להסבר: מילים ממקור זר שחדרו לעברית בתקופת חז"ל ומתאימות במבנן למשקלים עבריים נכתבות ומתנקדות לפי כללי העברית. וראו אתר מונחי האקדמיה בערך סֻלְיָה. שימו לב שבמילון אבן-שושן במהדורות שיצאו בחיי המחבר וגם במהדורת שנות התשעים כל עניין הכתיב אינו בהכרח לפי התקן. רוגד (שיחה) 22:52, 24 בדצמבר 2015 (IST)