שיחה:כוכב

לגבי "כוכבת": למיטב הבנתי, צורת הנקבה של שם עצם אינה נחשבת לנטייה של השם אלא לצורה נגזרת, כלומר לקסמה שמופיעה כערך נפרד במילון. Nevuer 22:56, 3 בינואר 2007 (IST)

אינני בטוח שהבנתי: האם "חייל" ו"חיילת", "שומר" ו"שומרת", "עובד" ו"עובדת" צריכים להיות ערכים נפרדים? אני חושב שזה נכון רק במקרים מסוימים ("בן" ו"בת", "אבא" ו"אימא", "איש" ו"אישה") ולא ככלל גורף. גיא 23:58, 3 בינואר 2007 (IST)

הממ.. האמת היא שכן, כך נראה לי. אולי בשמות מצורת בינוני המצב שונה, כי אפשר לראות בהם נטייה של פועל בהווה. בדקתי באב"ש, אבל מסתבר שהוא לא כל כך עקבי בעניין (חיילת, מורָה - ערכים נפרדים; שומרת, עובדת - נטיות)... אז אני מוכן לרדת מהעניין לעת עתה, אם זה לא מטריד אף אחד חוץ ממני ;-) Nevuer 21:24, 4 בינואר 2007 (IST)

דרך כוכב מיעקב

בקר טוב גיא,
דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. (במדבר כד יז)
כבר כאן כוכב הוא אדם מתבלט, בעל תכונות מיוחדות.
הצרוף "דרך כוכב" שיך ל "ב" ולא ל "א".
אולם, כוכב קולנוע וכו' לא מהפסוק הנ"ל אלא, כמו שכתבת, תרגום מ STAR. אז מה עושים עם זה ואיך משלבים את המשמעות המקראית עם המשמעות האמריקאית?
איתן פ 09:24, 4 בינואר 2007 (IST)

היי איתן! לעניות דעתי הפירוש הזה אכן שייך לכוכב ב, ולכן יש להציבו שם, אולם בנפרד מהפירוש האמריקאי (שכן כפי שאמרת האטימולוגיה שונה). לפני הפירוש נכתוב כהרגלנו "במקרא" (ואפשר גם להוסיף שכיום המשמעות הזו משמשת בעיקר בניב הנ"ל). מה דעתך על ההצעה? גיא 13:43, 4 בינואר 2007 (IST)

במחשבה שנייה המשמעויות הללו קרובות מדי מכדי לשמש בהגדרות נפרדות. לא אתפלא אם הפירוש האמריקני הושפע במידה מסוימת מהפירוש המקראי (והרי יש עדויות, בודדות אמנם, לתהליכים כאלה), אך מובן שזה רק רעיון ואין לו תימוכין (למיטב ידיעתי) באף מקום. לאור זאת נראה לי שמוטב לציין באטימולוגיה, אחרי הקביעה הוודאית של תרגום שאילה, שעוד במקרא הייתה משמעות דומה, אך שכנראה אין קשר בין הדברים. גיא 13:54, 4 בינואר 2007 (IST)

כוכב הצמח

אם לא ידעתם יש גם את הכוכב המצוי- צמח תה הנפוץ בצפון הנגב. אולי כדאי להכניס אותו כ"כוכב ג'"

כוכב לכת

יש לפירוש הזה מקור? במקרה של המשפט המדגים אני חושב שהכוונה לכוכב כגרם שמיים כלשהו, לאו דווקא כוכב לכת (ייתכנו חיים באירופה לדוגמה, שהוא ירח ולא כוכב לכת). דניאל ב. 20:17, 8 ביוני 2009 (IDT)

אני מניח שאתה צודק. אני שובר את הראש איך להפריד בין המשמעות היומיומית של "נקודה זוהרת בשמיים" (I) לבין המשמעות ה"אובייקטיבית" יותר של "גרם שמים" באופן כללי (II). שהרי המשמעויות אינן חופפות: השמש והירח הם כוכבים (II) אבל לא כוכבים (I). ‏nevuer‏ • שיחה 20:57, 8 ביוני 2009 (IDT)

אכן זו הפרדה נחוצה, שכן כוכב (I) כולל גם גלקסיות, עריפליות וגופים אחרים שאינם כוכבים (II), אבל מחסיר כוכבים (II) רבים שאינם נראים לעין. דניאל ב. 08:30, 9 ביוני 2009 (IDT)

איחוד

למרות הנימוק שניתן בזמנו לפיצול, אני סבור שיש לאחד את שני ההומונימים לערך יחיד. לדעתי, המשמעות של "כוכב קולנוע" וכו' נקשרת למשמעות היסודית הקונקרטית של "כוכב" ונתפסת כהוראה נוספת (שימוש מושאל) של המילה, לא כמילה בפני עצמה. ‏nevuer‏ • שיחה 14:53, 11 ביוני 2009 (IDT)

דעתי כדעתך, אך איני מבין גדול בענייני סמנטיקה. דניאל ב. 15:30, 11 ביוני 2009 (IDT)

הבעיה היא שיש כאן שני לוחות נטייה (שתי פרדיגמות). למילה כוכב במשמעות המקורית אין צורת נקבה, ואילו למילה כוכב במשמעות המטאפורית יש צורת נקבה (כי היא מתייחסת לבני אדם). לכן הנטייה שלי היא ליצור שני ערכים נפרדים. יש היגיון גם ביצירת ערך אחד, אבל אז צריך להסביר שנטיית הנקבה רלוונטית רק למשמעות אחת. אגב, בסלנג המילה "כלי" משמשת גם לתיאור בן-אדם מוכשר במיוחד, ואז יש לו גם צורת נקבה (כֵּלה), וצורת ריבוי-נקבה (כֵּלות). דרור_ק 16:31, 11 ביוני 2009 (IDT)

זה אכן היה הנימוק המקורי לפיצול, אבל לדעתי הקריטריון של הבדל בנטייה, למרות היותו מרכזי, הוא לא מוחלט: אני לא חושב שצריך למשל לפצל את איש בגלל ההבדל בצורת הריבוי של ההוראה "איש חשוב" ("אנשים" לעומת "אישים"), בגלל הקשר השקוף יחסית בין המשמעויות, וכך גם במקרה הזה. לכן אני נוטה דווקא לפתרון השני שתיארת. אחכה לדעות נוספות. ‏nevuer‏ • שיחה 17:06, 11 ביוני 2009 (IDT)