שיחה:יציב

ערך זה הוא חלק מקבוצת הערכים שזכתה במקום השני בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.

ביקורת לערך בתחרות

• משפטים מדגימים:
  • אל תוסיף יותר מ־5 משפטים מדגימים בכל מקרה, ולא יותר מ־2 להדגמת כל רובד.
  • כדאי להוסיף משפטים מדגימים גם מרבדים ישנים של השפה. רצוי להוסיף משפטים אלו לפני המשפטים מהעברית העכשווית. תוכלו להיעזר באתר מאגרים של האקדמיה ללשון העברית.
  • לשם אחידות, כדאי להשתמש בתבניות כגון תבנית {{צט}} ותבנית {{הדגשה}} בכתיבת המשפטים המדגימים. קשרו את הצטוטים שבערך לטקסט המלא ברשת אם נתן.
  • כדי לקשר לטקסט בפרויקט בן יהודה, השתמשו בתבנית {{צטבי}} או בתבנית {{הדגשה}}. לדגמה: {{הדגשה|אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם|"[http://benyehuda.org/bialik/bia069.html הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ]", [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} או {{צטבי|אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם|http://benyehuda.org/bialik/bia069.html|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ|חיים נחמן ביאליק}}.
• נתוח דקדוקי:
  • השתמשו בתבנית {{משקל}} לציון משקל (לדגמה: {{משקל|תַּקְטִיל}}).
• גִזָּרוֹן:
  • יש לגבות את הגזרון במקורות.
• סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
  • סדרו נא את הקשורים בכל אחד סעיפי האגרון לפי סדר הא"ב.
• כללי:
  • רצוי להוסיף קישורים למילות מפתח בערך בכל מקום שבו הם עשויים להועיל לקורא: בהגדרות, במשפטים המדגימים ובסעיפים הכוללים טקסט חופשי (גיזרון, מידע נוסף). אין להכביר בקישורים שלא לצורך.

בהצלחה! ראובן מ. (שיחה) 14:38, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

בִּקֹּרֶת חבר־השופטים

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

• כל השופטים הסכימו שהחלוקה לחמש משמעויות מופרזת, ויש שסברו שדי בהגדרה אחת.
  בפרט:משמעויות 3, 4 - צריך לשקול לכנסן עם משמעות 1, ולהביא את הדוגמאות שלהן שם עם הערות לצדן במשמעות 1.
  משמעות 2 היא מיושנת, ואולי אינה עומדת כהגדרה.
• התרגום לאנגלית: לפי מילון רב־מילים גם fixed, firm (ועוד), וראו גם באתר מונחי האקדמיה.
• בניתוח הדקדוקי - במקום "תואר השם" יש לכתוב 'שם תואר'.

כחלון (שיחה) 01:48, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על הביקורת וסליחה על התשובה המאוחרת. כיצד, אם כן, כדאי להעביר גוונים (ניואנסים) של משמעויות המילה, במיוחד בתחומי ידע מעט שונים? הרי רצוי להגביל את מספר המשפטים המדגימים. חוץ מזה, אני קצת לא מבין את ההערה על המשמעות המיושנת. המילון מביא את המשמעויות בכל רובדי השפה, אז מדוע לסנן את חלקן? אתייג כאן משתמשים ותיקים: Ariel1024, Mintz l, כחלון, ראובן מ.. Kulystab (שיחה) 12:51, 9 בנובמבר 2015 (IST)

Kulystab: ישנם מספר כלים בידינו כדי להמחיש גוני־משמעות: חֲלֻקָּה להגדרות, כתיבה מפרשת בהגדרה עצמה, הדגמה באמצעות משפטים מדגימים, כתיבה בסעיפים המרחיבים ("מידע נוסף", "גזרון", "הערות שוליים"). לדעתי, רמת ההפרדה ה"ראויה" בערך היא ענין סוביקטיבי. כמעט בכל ערך נתן להוסיף משמעויות מֻשְׁאָלוֹת או מרחיבות, ולא תמיד נרצה לצין את כלן. במלון רגיל קובע העורך את "רוח המלון", ובפרט מחליט בשאלות כאלו באפן עקבי פחות או יותר. אצלנו ממלאת הקהלה את תפקיד העורך. אם מחבר הערך התרחק מהדעה הממצעת, יעירו על כך עורכים בדפי השיחה והקהלה תחליט. במקרה דידן, אני מצטרף לדעת השופטים הַמְּכֻבָּדִים: כדאי לאחד את משמעויות (3) ו־(4) לתוך משמעות (1).

לגבי שאלתך השניה: אתה מכיר ודאי את שאלת גבולות המלון, ואת הדיונים התוהים אלו מלים זכאיות להכנס כערך. האם יש לכלול צורות נדירות המופיעות רק בכמה פיוטים מימי־הבינים? האם להכניס כל חדוש לשוני של סופר בן־ימינו? וכדומה. גם כאן יש דעות לכאן ולכאן, וההחלטה היא של כותב הערך והקלה. להבנתי, השופט פשוט העביר את הגבול מעט הצדה ממך :-) כחלון (שיחה) 15:38, 16 בדצמבר 2015 (IST)