שיחה:גאל

גָּאַל ב – הדגמה

האם יש בכלל במקורות פועל כזה? כי כל המשפטים המדגימים שייכים לנגאל, ואף לא אחד לגאל... CrescentStorm (שיחה) 03:41, 16 בינואר 2019 (IST)

אליצור יחיא, דעתך?! CrescentStorm (שיחה) 20:43, 5 בדצמבר 2019 (IST)

נראה כמה הערות

• מה זו הצורה נְגֹאָל? בנין נפעל או כמו גֹּאַל סביל של הפועל הקל גָּאַל.
• בבנין נפעל יש ”הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה“ (צפניה ג, פסוק א) (לא קשור לכאן רק בשביל להראות שיש צורה רגילה) (לרוב המפרשים שיך לשורש גאל ב)
• נגזרת מְגֹאָל מוכרת וקיימת במקרא ”בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא“ (מלאכי א, פסוק יב)
• סביל של הבנין הקל קיים פעמיים ” וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה“ (נחמיה ז, פסוק סד)
• יש צורה מוזרה שאולי נחשבת לבנין קל אֶגְאָלְתִי ” וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי“ (ישעיהו סג, פסוק ג) אבל המפרשים כותבים שהאלף מחליפה ה"א כמו הֶגְאָלְתִי (?) הפעיל..
• בבניין פיעל קיים גִּאֵל או גֵּאֵל ”מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ“ (מלאכי א, פסוק ז)
• בניין קל ברור יש רק פעם אחת ”יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה“ (איוב ג, פסוק ה) אמנם יש מפרשים לשון גאולה אך רבים המפרשים לשון לכלוך

נ.ב.

• מה זה הערך השלישי גֹּאֶל? לא מובן..
• קיים תואר יחודי בשורש זה גָּאָל (מי שהזדהם או איבד מעלה) ” עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה“ (נחמיה יג, פסוק כט)

וגם

• התפעל נמצא פעמיים ”אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ“ (דניאל א, פסוק ח)

לסיכום: הערך יכול להישאר כי מובאה אחת ישנה. אם מצרפים את הסביל יש עוד כמה. לתת הדעת על הפיסקה גֹּאֶל. אחכה לתובנותיך ואולי של עוד ואתחיל בשכתוב הערך בל"נ--אליצור יחיא (שיחה) 03:23, 6 בדצמבר 2019

תובנות

• כל הערותיך מוסכמות לעיניי, והנה כמה הארות:

1. את יגאלהו יש להשאיר ב"גָּאַל א", ולציין את הפרשנות החלפות בסעיף פרשנות.
2. אֶגְאָלְתִּי חייב להיות בניין הפעיל, תחילית א' וסיומת פעלית לעבר.
3. גֹּאֶל, גָּאָל, גֹּאַל, כולן צורת יסוד היפותטיות של ” עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה“ (נחמיה יג, פסוק כט). האחרונה היא המחוייבת (כמו שצורת היסוד של "פָּעֳלֵי" היא "פֹּעַל")...

• סתם הערה, שלא קשורה לערך הזה, בעניין השמות הפרטיים, התקיים בעבר דיון ארוך בנגוע למקומם במילון (הרבה לפני חברותי פה, ואני לא סגור מה הייתה ההכרעה) אז אני לא שש להכניס כל ערך של שם פרטי (או שם מקום, אם כבר) המצויין במקרא למילון. לשמות של דמויות שנתקלים בהם בשעורי תנ"ך, יוחדה קטגוריית דמויות מקראיות; לגבי שמות כמו נבט ושטח, שמופיעים רק בתבנית "X בן Y", אני מתייחס כחלק מרכיב בשם משפחה (כמו "בן זמרה", "בן פורת", "בן ארצי", "בן סירא", "בן חורין"; בלי שיהיה שם פרטי "זמרה", "פורת", "ארצי", "סירא", או "חורין"), וכבר הערתי בערך נבט על כך; לגבי הצללפוני, מטרד, שלומית הַבֵּן, ושאר שמות הזויים שבמקרא, לאלוהים פתרונים כיצד לסווגם. CrescentStorm (שיחה) 14:41, 12 בדצמבר 2019 (IST)

אני מאוד חרד מפי הכבדה בכמות הערכים. וודאי שלא ארצה שיהיו ערכים על שמות "הזויים" במקרא או מקורות אחרים, אני נוהג להוסיף שמות רק אם זה א. באותו דף הקיים כבר. או אם השמות גזורים מפעלים ושמות בשפה ועוזרים להבנת השפה אז נראה לי שזה לא מיותר ולהיפך תורם לידע הלשוני.

בדיוק בזה התלבטתי אם ליצור את הערך טליה. כי הוא נקבה בלשון חז"ל לטלה. ושם פרטי לנקבה. ובארמית "טליא" (זכר דווקא) זה ילד קטן וזה עוזר להבין את השורש של טלה. או שאת כל זה עדיף להוסיף בפסקה בערך טלה.--אליצור יחיא (שיחה) 15:37, 12 בדצמבר 2019 (IST)

אפשר להוסיף לגיזרון של "טלה" בלי קשר. CrescentStorm (שיחה) 22:10, 21 בינואר 2020 (IST)