רתיחה
רְתִיחָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רתיחה |
| הגייה* | retikha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־ת־ח |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | רְתִיחַת⁻, ר׳ רְתִיחוֹת |
- לשון חז"ל התאדות מהירה המתרחשת בכל נפח הנוזל.
- "ותרתיח הקדירה אחר ביאת השבת במה שיעורר החום ויצטרך לגלות הקדירה מפני הרתיחה עד שתנוח רתיחתה" (רמב"ם על שבת ד)
- "ואין לחוש שמא עלה רתיחת התבשיל עד למעלה מהתבשיל, ואח"כ נחה מרתיחתה" (ערוך השולחן יורה דעה צב)
- כשמחממים נוזל, הנמצא בלחץ מסויים, מֵעֵבֶר לטמפרטורה מסויימת (הנקראת טמפרטורת הרתיחה של הנוזל) עולה לחץ האדים של הנוזל על הלחץ המופעל על הנוזל על ידי הסביבתו ומתחילה רתיחה.
- לשון חז"ל [מליצה] העלאת קצף. פעולת תסיסה.
- ”וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם הַמְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל רִאשׁוֹנָה, וּרְתִיחַת יַיִן חָדָשׁ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל אֹרֶז.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק א, משנה א)
- ”משנתן (את היין) בחביות והוא תוסס ורתיחתו עולה ומקצת שמרין קופאין למעלה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף צב, עמוד ב)
- לשון ימי הביניים בהשאלה: התרגשות נלהבת. התפרצות רגשות האוחזת בכל. (פעמים רבות "רתיחת הדם")
- ”הרי זה נבל וּמְנֻוָּל שאין כמותו. כל עת שהוא הסומא, עובר עליו, על נֹח, בבית-המדרש, הוא מביא אותו לידי רתיחה.“ (מֵאֲחוֹרי הַגָּדֵר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”אים הימים ההם להסערת הרוחות עד למדרגת הרתיחה והזועה על שהעיזו שחצנים נאלחים להניח את ידיהם המטונפות בשארית הפלטה הקדמונית?“ (באשמת "כנסת ישראל", מאת איתמר בן-אב"י, בפרויקט בן יהודה)
- יש גם לדרוש צמצום החשיפה של המשכנתאות לריבית המשתנה, ובכך לצמצם את הרתיחה בשוק הנדל״ן למגורים. רתיחה זו היא תוצאה של מדיניות ממשלתית שגויה בתחום היצע הקרקעות מזה שנים רבות (מדיניות מוניטרית, צבי אקשטיין – the Marker, עמ׳ 22, 28/8/2014)
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן רתח המגיע מארמית.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה מעבר פזה (הגדרה 1)
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רתיחה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רתיחה |
- רונית גדיש ותמר קציר, איך כועסים בעברית?, אתר האקדמיה ללשון עברית