רצוף

רִצּוּף

(גאומטריה) כיסוי של משטח, או קבוצה כללית יותר, באריחים מאותו סוג.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

מן רִצֵּף בלשון חז"ל. השורש מקראי.

ערך בוויקיפדיה: ריצוף (גאומטריה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רצוף
הגייה^*	ratsuf
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־צ־ף
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ רְצוּפָה, ר׳ רְצוּפִים, נ"ר רְצוּפוֹת

לשון המקרא מכוסה במרצפות.
- ”עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם.“ (שיר השירים ג, פסוק י)
עברית חדשה שהחלקים מהם הוא מורכב באים בזה אחר זה ללא הפסק.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא. יש מפרשים מחופה באבני כמו רִצְפָה ויש מפרשים שרוף מן רִצְפָּה-גחלת, וכסיכול של תיבת צרוף, ראו מצרף.